מילון בעברית למונחים שברגש

מילים ומונחים מתחום הפסיכולוגיה

וחיי הרגש

א"נ - NPD - (הפרעת) אישיות נרקיסיסטית

Narcissistic Personality Disorder היא אבחנה מקצועית להפרעת אישיות   מקבוצה ב' של    ה-DSM.

נרקיסיסט/ית הם אנשים בעלי הפרעת אישיות זו (לרוב קשה לאבחון, בשל יכולתם לשכנע  את  עצמם ואת זולתם בשקרים ובדימוי,

שהם מציגים. NP -אישיות נרקיסיסטית:  נשים וגברים בעלי מאפיינים נרקיסיסטיים.    גם לאנשים הסובלים מהפרעת אישיות גבולית, הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית/סוציופאטים או, הפרעת אישיות היסטריונית -  אישיות נרקיסיסטית.

יש להבדיל בין האבחנה של 'הפרעת אישיות נרקיסיסטית' לבין א"נ/אישיות נרקיסיסטית. באנשים בעלי אישיות נרקיסיסטית רמת התכונות וההתנהגויות של בעלי הפרעת אישיות נרקיסיסטית גבוהה (רק שאישיותם אינה עומדת בכל הקריטריונים הנוספים להפרעת אישיות).

איכות רגשית - EQ - Emotional Quality

כפי שניתן לאמוד את ה-IQ (איכות ורמת האינטלקט השכלי של אדם), כן ניתן לאמוד את ה- EQ שלו.  רמת ה-EQ נמדדת ונאמדת בעיקר ע"פ היכולות להתמודד עם מצבים של תסכול, אכזבה ומפחי נפש, ויכולתו/ה  של אדם לדחות סיפוקים (הבגרות והבשלות הרגשית/נפשית) שלו/ה. ככל שה-EQ גבוה יותר, כן גבוהות איכויות הנתינה, התמיכה, האמפתיה והכישורים החברתיים שלו/ה. וכמו שסביבה דלת גירויים שכליים מורידה את ה-IQ המולד וזה שהתפתח, כן סביבה רגשית "מעושה", בלתי תומכת בפועל (אלא רק מהשפה אל החוץ), דלה בקשרים, במגע אישי ובאינטימיות - תיפגע, תתכרסם ותפחת רמת ה-EQ שלו/ה.

אינטונציה - intonation

לפי האקדמיה ללשון עברית, פירוש המילה 'אינטונציה' הוא הַנְגָּנָה. בפועל המדובר בגוון הקול של הדובר/ת: הדגשה של מילים,

עליות ו/או ירידות במנעד הקול, הדרך בה מיישמים בזמן הדיבור את סימני הפיסוק שבכתב ונימת הקול (כגון תהיה, תדהמה, לגלוג, הסכמה, חיוך, עוקצנות, ציווי, חוסר סבלנות וכו'). נימת הדיבור 'עוטפת' את המילים שנאמרות ומקנה לנאמר את המשמעות, שמאחורי פירושן המילולי של המילים שנאמרו. לדוגמה: "באמת?" (פליאה, ספקנות), "באמת!" (פסקנות),

"באמת..." (הצטדקות).

אסטרטגיה - strategy

תכנית פעולה, מתוכננת ומחושבת (שנועדה בד"כ לטווח ארוך), לצורך השגת מטרה/ות.

בניגוד למסקנה ה"מתבקשת"/בסתירה לאינטואיציה - counter-intuitive

בניגוד לתגובה האינטואיטיבית שלנו. counter זה 'נגד', intuitive זה 'אינטואיטיבית'/תחושת הבטן. אכן קיימים מצבים בהם יש לחשוב ולנהוג ההפך ממה ש"מרגיש לנו נכון/טבעי " לטובתנו ולטובת הכלל (כי לנוכח נתונים מסויימים, קיימת מעין "אחדות החשיבה/המחשבה האנושית").  לדוגמה: * אם כולנו רואים ילד קטן מתרפק על מי מהוריו וזוכה לחיבוק ולמילות של אהבה, רובנו ככולנו נגיע למסקנה האינטואיטיבית/"המתבקשת", שאנו עדים למערכת יחסים אוהבת ו"טבעית"בין הורים לילדיהם. אם יעמדו לפנינו שני אנשים, האחד משדר נינוחות ורוגע, מדבר מתוך שיקול-דעת, ארשת פניו נעימה, נשימתו קצובה ובקולו אין עליות וירידות חדות, בעוד שלידו יעמוד אדם נסער, שדיבורו פחות "סדור" ומהוקצע, שנדמה כי הוא קופץ מעניין לעניין, שפת גופו "תזזיתית-משהו" , ידיו וזרועותיו נעות להדגשת דבריו , קולו עולה ויורד - "אינסטינקטיבית/אינטואיטיבית" רובנו ככולנו נגיע למסקנה ה"מתבקשת" שהאדם הנינוח יודע על מה הוא מדבר. לעומתו,ייצור בנו הנסער את ה"רושם המתבקש", שהוא אדם עצבני ובלתי נעים, במקרה הטוב, וקרוב לאבדן שפיות במקרה הפחות טוב. למי מהם ניטה להקשיב יותר? אינטואיטיבית? במי מהם ניטה יותר לתת אמון, אינטואיטיבית?

* במצבים של ניכור הורי, הילדים מתרפקים על ההורה המתעלל והמנכר. בפועל אנו עדים לאחיזת עיניים "בהשפעת" המתעלל/ת.

גסלייטינג - Gaslighting

כשמשתמשים במונח בהקשר רגשי, המדובר בעמעום הדעת. פירוש המילה "דעת" זה "הפנמה".  כלומר, המדובר בעמעום הדעת, פגיעה ביכולת העיבוד המשלבת בין ההכרה, ההיגיון והרגש, המובילים להפנמה. גסלייטינג/עמעום הדעת פוגע ביכולת החשיבה הרציונאלית בשל הפגיעה בעיבוד הנתונים הרגשיים. זאת אומרת,  שהנפגעים לא מאבדים את היכולת הרציונאלית/שכלית שלהם, אלא "רק" את יכולת שיקול דעתם המלאה, בכול הנוגע לרגשותיהם. היעילות של שיטת הגסלייטינג מגיעה לשיאה בתוך גג שנה של קיום קשר משמעותי עם הזולת שמשתמש בגסלייטינג: אבא, אמא או קרובי משפחה מדרגה ראשונה ושנייה, בני/בנות זוג, חברים, מנהלים וכו'. זו גם הסיבה העיקרית לכך שגברים ונשים משכילים ונבונים, נשארים במערכות יחסים של התעללות נפשית/רגשית - הם "רואים" במפעילי השיטה את מי שהכי (מכול נפש חיה), רוצה ופועל לטובתם  ...  להמשך קריאה >

דיסוננס קוגניטיבי - cognitive dissonance

לפי האקדמיה ללשון עברית "צְרִיר הַכָּרָנִי".

אין לי מושג מדוע האקדמיה "הרגישה צורך" לתת פירוש נוסף (ו"מופ_ץ" להפליא), אם כולנו מכירים את המונח בעברית לכך!!!

דעה חצויה!!!

ואם מתעקשים "לדקדק" אז בפועל, חוסר הלימה בין רגש לידע זו  התנגשות מחשבתית-רגשית.

(מאחר שהפירוש לקוגניציה מורכב ממספר גורמים וכמכלול, המדובר בדעת/הפנמה - הרי שבתיאוריה היה ניתן להמשיך לכנות דיסוננס קוגניטיבי בעברית דעה חצויה. או בפשטות "בלבול הדעת". הבעייה היא שרובנו מייחסים את המושג"בלבול הדעת" לרמה מסויימת של "טירוף"...). גללו למילה קוגניציה.

התעללות רגשית - Emotional Abuse

התעללות רגשית היא הדרך בה פוגעים ברגשות הזולת. בין אם מילולית (בהקנטות, כינויים לא מחמיאים, או קללות);  בין אם בעוצמת ובגוון הקול (הרמות קול, צעקות,"יריקת" המילים, ציווי, רטינות, לעג, בוז, שאט-נפש, קוצר רוח, ביקורתיות וכו'); בהבעות פנים (מימיקה וביוטיי-מיקרו micro-expressions) כגון גלגול עיניים, חשיקת שיניים, מבטים מזרי אימה, קפיצת-פה ועוד; בשפת גוף שמשדרת אי-נוחות, חוסר סבלנות, עצבנות, איום, שעמום...; לבין אם באדישות, בשתיקת ניכור ו/או בהתעלמות מקיום. הלבנת פנים ברבים הינה גם סוג של התעללות רגשית פוגענית (כלומר, התעללות רגשית יכולה להיעשות בפרטיות ו/או בקרב קהל). התעללות רגשית יכולה להיעשות בכול מקום ובכול זמן.

התעללות רגשית סמויה -  Covert Emotional Abuse

התעללות רגשית סמויה (ה.ר.ס) מהווה סוג של "שטיפת-מוח" איטית וזוחלת לאורך זמן של שבועות, חודשים ושנים.  היא יכולה להתקיים רק במצבים של קרבה גבוהה למתעלל/ת (קרבת דם בדרגה ראשונה או שניה, כגון הורים, אחים ואחיות, סבים, קרבה זוגית, חבר/ה או קרבה בעבודה "סדירה") ורצף זמן. כמוכן, המתעלל/ת יכולים להיות רק אנשים שמשמעותיים לקרבנות. רק דמות משמעותית לזולת יכולה להפעיל עליו התעללות רגשית סמויה. ובצורה של "הפוך על הפוך", כל מתעלל/ת רגשי סמוי/ה בדרגת קרבה גבוהה, הופכ/ת לדמות המשמעותית ביותר בחיי הקרבן. המתעללים הסמויים הפכו את שיטת הגסלייטינג (עמעום-הדעת) לדרך חיים, לטבע שני שלהם ועל עקרונותיה הם מנהלים ומתנהגים בחייהם בשוטף. קשה עד בלתי אפשרי לאבחן מתעללים רגשית סמויים, בשל יכולות ה"משחק" והעמדת הפנים שלהם - גם פסיכולוגים, פסיכיאטרים ומטפלים מנוסים ואנשי מקצוע לעילא, מולכים שולל. אפילו הקרבנות עצמם מתקשים או כלל לא מודעים/ערים להתעללות שהם עוברים (כמו צפרדע חיה שמכניסים לסיר מים ולאט-לאט מעלים את הטמפרטורה של המים עד לרתיחה. - הצפרדע מתבשלת למוות לאיטה מבלי לנסות לברוח...). קיימות מספר שיטות ודרכים להתעללות רגשית סמויה. עמעום הדעת (גסלייטינג) היא היעילה שבהן. השפעותיה החמורות לא חולפות או מתפוגגות מעליהן גם אם המתעלל/ת נפטרו או "נעלמו" מחיי הקרבנות. כן חשים הקלה, אך כבר "מתוכנתים" להגיב ב"כניעה" ותוך מחיקה וביטול עצמי כלפי דמויות משמעותיות, הנתפסות בעיניי הקרבנות, בטעות, כדמויות "סמכות".

חרם, נידוי - ostracism

חוסר/העדר יחס לאדם. זה מתבטא בשתיקת ניכור (לא לדבר אתו/ה ולא לענות), התעלמות מעצם קיומו של אדם וצרכיו, להתייחס לזולת כ"אל אוויר". (שתיקת ניכור יכולה להימשך שעות, ימים, חודשים ושנים). כמובן שקיימת האפשרות ל"חרם חלקי/משתנה", כמו במצבים של שימוש בשיטת העמעום - גסלייטינג: דבריו, רצונותיו, מחשבותיו, מאוויו, חלומותיו וזכרונותיו של אדם "לא קובעים"/" לא רלוונטיים" אם הם לא תומכים באמונות, בערכים, בצרכים וברצונות של מי שמשתמשים בשיטת עמעום הדעת, גסלייטינג . ו"כן קובעים", אם זה "מתאים" למעמעמ/ת!

נידוי וחרם מוכרים ומיושמים גם ביהדות, ככלי להוציא אדם מכלל הציבור. כלומר, למרות היותם חיים, מפסיקים להתייחס

לקיומם: לדבריהם, מעשיהם, צרכיהם, רצונותיהם...

חרם/נידוי/שתיקת ניכור מהווים את פסגת ושיא ההתעללות הרגשית.

מניפולציה רגשית - (manipulation (emotional

 שִׁפְעוּל רגשי (משפעל/ת רגשי/ת) או, שִׁפְעוּל רגשי זדוני (שנועד לניצול). בעברית למילה "מניפולציה", בהבט הרגשי, יש הקשר שלילי (למרות שגם פרסומות מהוות בהגדרה מניפולציה רגשית... ואפילו בקשה פשוטה מאדם להעביר לך את המלחייה...). מניפולציה נועדה לגרום למשהו לקרות. זו נקיטת צעדים ל"הפעלת" משהו או מישהו לרצונך. ולכן מניפולציה בלועזית, פירושה בעברית מתרגם ל שִׁפְעוּל.

ספר "ההוראות" העולמי בפסיכיאטריה - Diagnostic Statistical Manual - DSM

ספר ההדרכה של אגוד הפסיכיאטרים האמריקנים לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות מהווה את "ספר התנ"ך העולמי" לעוסקים בפסיכיאטריה ובבריאות הנפש. המדריך מתחדש מעת לעת ומכיל אבחנות והגדרות בתחום הנירולוגי/עצבי ובתחום הפסיכיאטריה. ה- DSM משמש את כל אנשי המקצוע, ברחבי העולם המערבי: הגדרותיו מהוות את אבן הבוחן, הן בתחום המשפטי והן בתחום הטיפול הנפשי/רגשי והנירולוגי. הסיווגים שבו נועדו לאבחנות פסיכיאטריות ו/או נוירולוגיות ומשמשים קלינאים, לצורכי חינוך ומחקר רפואי וביולוגי, בתחום הפסיכולוגי ובריאות הנפש וכן בתחומי מנהל ומשפט.

סרקזם

שפה מלגלגת, עוקצנית ואירונית, שנועדה להביע בוז ושאט-נפש. נוסח השימוש בשפה ו/או גוון הקול (האינטונציה) שמתלווים לה.

לעג מר ועוקצני.

עמעום , עמעום הדעת - Gaslighting

כשמשתמשים במונח בהקשר רגשי, המדובר בעמעום הדעת. פירוש המילה "דעת" זה "הפנמה".  כלומר, המדובר בעמעום הדעת, פגיעה ביכולת העיבוד המשלבת בין ההכרה, ההיגיון והרגש, המובילים להפנמה. הפגיעה היא...  להמשך קריאה >

פוסט טראומה - PTSD  - תסמונת פוסט טראומה/טית

במצבים של חוויה/ות טראומטיות ו/או עדות לטראומה חווה המערכת האנושית הלם/שוק. בין אם החוויה הייתה אישית ובין אם נצפתה ע"י האדם. בין אם מי שנפגעו מודעים לכך שחוו או היו עדים לטראומה ובין אם המצב הטראומטי נקלט בתת-מודע שלהם. בהשפעה המיידית של ההלם, מתקבלים באדם מסקנות ולקחים "גורפים" לכל חייו/ה. מסקנות ולקחים אלה, שלא מדעת, מיושמים בכל הבט של החיים ומשפיעים על איכות החיים של הנפגעים מאותו רגע ואילך. הם מובילים לשינוי בהתנהגות של האדם, של תהליכי החשיבה של האדם, ביכולות לעיבוד רגשי ושכלי של מצבים ונתונים (כי גם אם המצב הטראומטי היה חד-פעמי ולרגע קל הוא מתקבע במוח של מי שחוו שנפגעו ממנו ישירות או חזותית, כמצב נתון של החיים. כהנחת יסוד בסיסית). בני אדם שנפגעו מ-PTSD חווים קשת של בעיות בתחום הערות והשינה, חיים קבוע בלחץ רגשי/נפשי, המערכת החיסונית שלהם נפגעת, מפתחים בעיות ומחלות גופניות ועוד. נפגעי PTSD מכל סיבה שהי, חיים ב"מודוס הישרדות" שלא מדעת, גם אם אין לו כל אחיזה במציאות או בסיס כלשהו בחיים הרגילים (כפי שהם נחווים ע"י אנשים שלא חוו כל טראומה, ביום-יום ו/או בסביבה המיידית שלהם). להרחבת הידע והמידע בתחום, עברו למאמר>

פסיבי-אגרסיבי - passive aggressive - חדל אישים אלים

חדל אישים אלים. בד"כ התנהגות המאפיינת  נרקיסיסטים סמויים ("ביישנים"). אמנם, המילה באנגלית aggressive מתרגמת למילה תוקפנות, בעברית (כאשר ההבדל העיקרי בין תוקפנות לאלימות, מיוחס, בד"כ, לכוונה שמאחורי ההתנהגות. למרכיבי ה"תכנון" והביצוע...). תוקפנות (רגשית ו/או אחרת), במקרים של כוונה ותכנון לצורך רווח אישי, הופכת  לאלימות לשמה!​ הווה אומר, שמי שמתמששים בתוקפנותם ככלי וכאמצעי לשרת את מטרותיהם - נוהגים באלימות.

נ.: חדלת אישים אלימה. ר: חדלי אישים אלימים.

פסיביות

חדלוּת אישים (חדל/ת אישים).

קוגניציה  - cognition

עם כל הכבוד לאקדמיה ללשון עברית, קוגניציה איננה "רק" הכרה. זאת מהסיבה הפשוטה שכל תהליך קוגניטיבי מבוסס על שילוב של מספר גורמים: חשיבה, היגיון, תפיסה, קליטה, ערכים/אמונות, חוויות, ניסיון חיים וחושים (כולל אינטואיציה). ובמידה שאיכות אחד הגורמים הללו נפגמת, או "מתבלבלת"/מתעמעמת, נפגמת גם הדעת.

הפירוש המדוייק של המושג/המילה דעת, זה הפנמה.

כלומר, המילה בעברית לקוגניציה היא דעת (ולא הכרה). היות שאדם יכול להיות בהכרה מלאה ובכ"ז לא להתמצא בזמן, במקום או בכל מידע נכון לגבי חלקים מהמציאות בה הוא נמצא וחי.

הרי אומרים: נתבלעה/השתבשה עליו דעתו (ולא נתבלעה עליו הכרתו...)

מילון  "פסיכולוגית" > עברית

הוסיפו לתיבת התגובות את הצעותיכם, רעיונותיכם, "הברקות" ומילים משלכם

לתגובות , הגיגים ואנקדוטות

googleef0c864945215cce.html

   ©האתר למודעות ומידע על התעללות רגשית/מילולית סמויה

<a rel="license" href="http://creativecommons.org/licenses/by-nc-sa/4.0/"><img alt="Creative Commons License" style="border-width:0" src="https://i.creativecommons.org/l/by-nc-sa/4.0/88x31.png" /></a><br />This work is licensed under a <a rel="license" href="http://creativecommons.org/licenses/by-nc-sa/4.0/">Creative Commons Attribution-NonCommercial-ShareAlike 4.0 International License</a>.