הורסי מערכות היחסים ומחרבי הקשרים

למרות השוני בין כ"א מהפרעות האישיות הללו, לכולם המאפיינים המשותפים הבאים:

* מרוכזים בעצמם (הם מרכז היקום) - בתהליך קבלת ההחלטות, כל אדם בריא שוקל גם את צרכיהם של מי שעשויים להיות מושפעים מהחלטותיו. נשים וגברים עם הפרעת אישיות שוקלים רק את צרכיהם הם. גם אם לפעמים נדמה לקרובים ולאוהבים אותם שהם כן דואגים להם (לדוגמא, מפרנסים את משפחתם או מסייעים מכספם), בעלי הפרעת האישיות עושים כן למען עצמם (ולא מתוך דאגת אמת) - אם כדי שה"נהנים" יהיו מחוייבים להם לנצח, אם כדי לזכות

בגלי אהדה, הערכה והערצה ואם כדי להשתמש ב"תרומתם" למינוף וקידום מטרותיהם הנסתרות. כלומר, שלמרות שלכאורה הם "עושים את הדבר הנכון", הם עושים כן מ"הסיבות הלא נכונות". דוגמא לכך היא אח/ות שעושקים הורה קשיש כדי לפרנס את משפחתם, או שיעשקו את אחיהם ואחיותיהם מחלקם בירושה... סיפורה של  שמיר מהווה

דוגמא נוספת:

"כשילדתי את בתי הבכורה, הגיעה חמותי מחו"ל ללידת נכדתה הראשונה ונשארה כשלושה
שבועות כדי 'לסייע לי'. התמודדתי אז, שלא במודע, עם דיכאון שלאחר לידה וכל מה שהייתי זקוקה לו, היה המרחב האישי שלי.
"מצאתי את עצמי בסיטואציה בה היה עליי להגיד תודה על דברים שכלל לא עניינו אותי,
אך שהיא "טרחה" למענם (למרות שלא ביקשתי כל עזרה). מצאתי עצמי במצב הזוי, בו עליי
להיות נחמדה, מנומסת  ואסירת תודה לאישה שבקושי הכרתי, ושהייתה האמא של בעלי...
כשכול שרציתי היה שקט ולהסתגל בקצב שלי לתינוקת בחיי.
 
"נאלצתי לרחוץ כלים (של הבישולים שלה), בעוד כלל לא הייתי מסוגלת לאכול מוצקים, לנקות
ולסדר כי "לא נעים",  להקשיב ולהנהן, לחייך ו"להיות בנאדם"... וכשעניתי לטלפון שצלצל ועל
הקו הייתה חברתה הטובה, אז גם נאלצתי לשמוע איזה מזל יש לי שחמותי כל כך דואגת לי...
 
"הייתי בתחילת שנות ה-20 לחיי - היום הייתי פשוט מבקשת שלא תכעס, אבל שאני זקוקה
למרחב, לשקט ולקצב שלי יותר מהכול.
 
"כחודש לאחר שהיא חזרה לביתה, היא שלחה לי מתנה באמצעות חברה אחרת שלה. בהתחשב בעובדה שמראש הבהרתי לה ולבעלי שבכוונתי להניק לפחות עד גיל שנה, כלל
לא הבנתי מה קיבלתי במתנה. 'מזל' שחברתה סיפרה לי כמה ימים, כיתות רגליים ומאמצים
חמותי השקיעה כדי למצוא למעני את הבקבוקים החד פעמיים שאני ביקשתי ממנה....!
אין ספק, 'החמות המושלמת'."

 

* סירוב לקחת/לקבל אחריות אישית להתנהגותם - נדיר, אם בכלל, שאנשים בעלי הפרעת אישיות יסכימו לשאת באחריות למעשיהם ולהתנהגותם. הם מאשימים את האחרים, משתמשים בתירוצים, מתעקשים על כך שזה עניין של "אי-הבנה" ולבסוף, כגולת הכותרת, מציגים את עצמם כנפגעים, כקורבנות. אם מי מהם גם אלים פיזית, הם יאשימו את הקרבן בצורך שלהם להשתמש באלימות. קרבנותיהם בד"כ ישמעו משפטים כמו "זה הכול באשמתך! למה הכעסת אותי?" הנזק הנובע מהפרעת אישיות שכזו הוא איום ונורא, בעיקר אם הדובר/ת הוא/היא הורה: הם מאשימים את הילדים שלהם בהזנחתם, בהתעללותם, באלימותם ובתפקודם הלקוי. ילדיהם שומעים חדשות לבקרים שהם אשמים/אחראים להתפרצויות הזעם,  לאלכוהוליזם של ההורה (או לכל התמכרות אחרת שלו/ה), לאבטלה, לעוני, לאומללות ולכל נגע ופגם של ההורה המתעלל/ת. הורים בעלי הפרעת אישיות אף עשויים להאשים את ילדיהם בתהליך גירושים אליו הגיעו.

* צידוק עצמי - תהליכי החשיבה, הסקת המסקנות, רגשותיהם והתנהגותם של אנשים בעלי הפרעת אישיות אינם נורמטיבים. יחד עם זאת, תמיד, אבל תמיד(!), הם יימצאו לה-כו-ל צידוקים. צידוקים אלה נובעים ומושתתים על נקודת מבטם ופרשנותם שרואה את היותם הם עצמם קורבנות של החברה או של "האחרים"ולכן מותר להם לנהוג בצורה מניפולטיבית (משפעלת), להיות ביקורתית ושתלטנית ואפילו בצורה פושעת ומתעללת. להמחשה, סיפורו של יינון:

"אחד המנהגים המביכים של אמא שלי היה "לסחוב" דברים מאנשים ומקומות, שלדבריה סחטו וגנבו אותה. בין אם ניירות להדפסה מהמעביד שלה (היא עבדה בחצי משרה כמזכירה), סוכרזית וסוכר, גלילים של נייר טואלט, מכשירי כתיבה וכל דבר שהצליחה "להעלים". מבתי קפה הייתה 'מסלקת' כפיות ומלחיות , מבתי מלון: מגבות וכלי מיטה... שיטה נוספת שלה הייתה, לבוא בטענות והאשמות חסרות שחר ובסיס, לגבי רמת שירות לקויה, או שהייתה ממציאה חבלה לכאורה, בה או ברכושה, ודרשה פיצוי.
 
"אולי ניתן היה להבין לליבה (אם כי לא לתמוך בכך) אילו מצבנו הכלכלי היה ירוד. בדיוק להפך. ועל טיעון שכזה היא הייתה מגיבה בכך, שאלמלא היא, אכן מצבנו הכלכלי היה בכי רע...
 
"אבא היה אדם בכיר בתחום הפיננסים והרוויח בהתאם, גרנו בשכונת יוקרה, היה לכ"א מהוריי רכב... וכמובן שלא רק אנחנו הילדים היינו צריכים להודות לה יום-יום ושעה-שעה, על 'תושייתה' ומאמציה הבלתי-נלאים לספק לנו 'חיים של נוחות', אלא גם ובעיקר אבא שלי, ש'רק בזכותה' היה כה בכיר, מתוגמל ואהוד על מעבידיו והכפופים לו.
 
עד היום אני חושד שהדרך היחידה שאבא שלי הצליח לחסוך מעצמו את  "בית המשוגעים" בו חיינו, הייתה בכך שהפך את מקום עובדתו לביתו העיקרי. בהפוך-על-הפוך היא צדקה. 'בזכותה' הוא נהיה בכיר".

* תחושה של "זכות יתרה"... של מגיע לי... - לאנשים בעלי הפרעת אישיות יש תחושה פנימית עצומה שמגיע להם לקבל הכול: מגיע להם לקבל כבוד, הערכה ויקר, מגיע להם לקבל כסף וכוח, להיות מפורסמים,להיות ברי סמכא וסמכות, להיות מרכז העניינים ותשומת הלב וגו'.  חלקם, עשויים להגיב בתובענות ובזעם, במידה שאינם מקבלים את מלוא תשומת הלב הנדרשת להם. תחושת זכות -יתר זו "מצדיקה" במוחם של בעלי הפרעות האישיות ענישה של כול מי שלא נענו לדרישותיהם. כלומר, מעבר לכל האמור, "זכותם" גם להעניש את הזולת. אחת הדוגמאות היותר מחרידות  לענישה שכזו היא - הסטת ילדיהם נגד ההורה השני - ובפועל לטיפוח *תסמונת ניכור הורי בילדים. אם התעלמתם מאחד הכללים או התביעות שלהם, הם מרגישים שזו זכותם להעניש אתכם (בכל דרך)!

* יכולות רגשיות רדודות: אנשים בריאים בנפשם, לא פעם נדהמים לנוכח היכולת של אנשים בעלי הפרעת אישיות לעבור ממערכת יחסים אחת לשניה, בתוך ימים ספורים. זאת, מבלי להניד עפעף ובלי כל תחושה של כאב, צער או אכזבה. גם כשהמדובר במערכות יחסים ארוכות שנגמרו.

רדידות רגשית מתבטאת בעיקר באדישות. באותה רמה של אדישות, יכולים אנשים אלה להתנתק מהוריהם ומילדיהם.

הדבר דומה לאדם שקנה רכב ב- 5,000 ש"ח. הרכב נוסע ומביא אותו ממקום למקום וכל עוד הוצאות התחזוקה והטיפול בו הם מועטים והרכב נוסע, אין לו תלונות והוא אכן מטפל ומתחזק אותו. במידה שרכב כזה מפתח בעיות מכניות מורכבות שדורשות השקעה משמעותית, יותר פשוט וזול להיפטר ממנו. או אם הוא נתקע במקום מרוחק, להשאיר אותו בצד הדרך ולמצוא רכב נוסע אחר ב-5,000 ש"ח.

בעלי הפרעות אישיות הללו, רוב הזמן רואים ומתייחסים לזולת כאל רכב שעולה 5,000 ש"ח. ההשקעה הרגשית שלהם באחרים שואפת למינימום החיוני ובכל "תקלה" משמעותית, הם פשוט ימשיכו הלאה בחייהם.

* מוסריות תלויית מצב - בעלי הפרעות אישיות גאים ביכולתם "לעשות את שעליי לעשות", כדי להשיג את מבוקשם ולוודא שצרכיהם ורצונותיהם ייענו. הגבולות האישיים או החברתיים שלהם מועטים ובמקרים קיצוניים, הם ייתעלמו מכול חוק ויצדיקו לעצמם התנהגות פושעת/קרימינלית.

המוטו של בעלי אחת מ-4 הפרעות האישיות הללו הוא: "המטרה מצדיקה את האמצעים.כל האמצעים כשרים". מוסריות תלויית מצב עלולה להוביל למצבים "הזויים" בו האדם מסוגל לפגוע גופנית בעצמו ובאחרים על מנת להשיג את מבוקשו. התנהגות שלעתים נחשבת לפשע ומניפולציות (שפעול אחרים) הם "כלי המקצוע" של כל אחד ואחת מהאנשים  הללו וכוללים: שקרים, חוסר יושר ויושרה, רמאות ונכלוליות, איומים והפחדות, טוויית מזימות (מזימתיות) ומשחק. לרובם יכולות של "זיקית חברתית" ולאחר שאמדו את הזולת ואת הלך הרוח שלו/ה, הם ישנו את התנהגותם בהתאם כדרך של התייעלות להשגת מטרותיהם. במצבים קיצוניים חלקם לא יהססו לפגוע בעצמם: לחתוך ולפצוע את עצמם, לבלוע מינון-יתר של תרופות ו/או כימיקלים, או לאיים בהתאבדות - הכול כדי ליצור תחושות אשם בבן/ת הזוג שלהם כדי שהללו ייכנעו לרצונם, יישארו לצידם ויהיו "שפוטים" שלהם.

נרקיסיזם וחיים נטולי משמעות - להפרעות האישיות מקבוצה ב' יש ברוב המקרים חיים כפולים - החיים ה"אמיתיים שלהם" והחיים שהם מציגים לאחרים, המלאים בתירוצים, חצאי אמיתות, רמייה והולכת שולל, פנטזיות ו"סיפורים" שהם טוו ושמרו ל"שעת הצורך". למשל, הורים מתעללים גופנית, שילדיהם הורחקו מהם ע"י רשויות החוק, ימציאו סיפור שהסבים (ההורים של בן/ת הזוג) פנו למשטרה והעלילו עליהם עלילת שווא כדי להרחיק מהם את ילדיהם האהובים. אם הם נקנסו/נכלאו הם יגידו "הודיתי באשמה, כדי שחברי יוכל להמשיך לפרנס את משפחתו".

העדר המשמעות של חייהם מבוסס על הפוטנציאל שלהם. מייחסים להם כישורים גבוהים ויכולות טובות, אך הצלחה מועטה בתחום עיסוקם וקשרים חברתיים מועטים ושטחיים. חייהם מלאים בתירוצים והולכת שולל.  בפועל הם "לוזרים", שמבטיחים הבטחות ולרוב לא מקיימים אותן. התנהגותם לרוב מתישה את הסובבים אותם והקרובים להם, בעוד הם טוענים ש"הכול היה אי הבנה" (של זולתם, כמובן). בטוח שתמיד יהיה להם הסבר "קביל" (תירוץ ו/או "הצדקה")

למציאות שלהם .

* מחרבי אירועים חברתיים, זניחים כמשמעותיים - אפילו קנייה בסופר הופכת בנוכחותם לסיוט. בהנחה שהם הסכימו בכלל לבוא... הם פשוט "מוכרחים" לשלוט בסביבתם ובזולתם. חופשות, מפגשים חברתיים ומשפחתיים, טיול רגלי קצר, סידורים קטנים, מלווים ברטינות, באמירות של קנאה, בהתחשבנויות קטנוניות, בנטירות ובאווירה עכורה. סיפור שחזר על עצמו בכל פעם כשגליה הייתה מזמינה חברים:

"יופי! מה אני אשם שקבעת אתם? למה אני צריך לארח את הפוסטמות הללו?
למה שאממן להם אוכל ושתייה? אני מקווה שאת לא מצפה ממני שאהיה נחמד לגיל. אני לא סובל אותו. היא עוד איכשהו בסדר..."

רונן בכלל לא אהב לארח והיה מעדיף שלגליה בכלל לא יהיו חברים, רק אותו. על המאמצים שהיה

על גליה להשקיע כדי לקבל את הסכמתו לאירוח, לשדלו, לצאת לקניות בזמן (בד"כ לבד, כשהוא בדיוק לא זקוק

לאוטו), לסחוב, לבשל, לסדר, לפתוח את הדלת עם חיוך ובכייף, להגיש, לשמור על אווירה נעימה  וקלילה ומדי פעם לשמוע "בקטנה" מרונן איזו בדיחה על חשבונה, או עקיצה על יכולותיה... עליהם, איש לא ידע.

לעולם ובשום סיטואציה חברתית או משפחתית  לא מתקיימת אווירה נעימה וזורמת עם בן/ת זוג בעלי

הפרעת אישיות!  וכשגברים ונשים בוגרים סובלים בנוכחותם, שארו בנפשכם מה עובר על ילדיהם...

* הורים לא תפקודיים (אבא מתעלל, אמא מתעללת) - בעלי הפרעת אישיות מקבוצה ב' הם גם הורים. יחד עם זאת, הם לעתים קרובות מפגינים הורות לא תפקודית. הורים בעלי הפרעת אישיות, לרוב רואים בילדיהם נטל וגורם מפריע לקידום מטרותיהם  האישיות, לעתים תכופות מקנאים בילדיהם על תשומת הלב המוענקת להם, תדירות מתחרים בילדיהם הבוגרים וכמעט תמיד ינסו לקדם את האינטרסים של עצמם באמצעות ועל גב  ילדיהם.

הורים לא תפקודיים שולטים בילדיהם באמצעות שפעולים רגשיים (מניפולציות רגשיות) מהולים בחוסר דאגה או אכפתיות לגבי השפעת סגנון ההורות שלהם על חייהם, נפשם ואישיותם של ילדיהם. הם בד"כ ביקורתיים ברמות-על ומותירים בילדיהם תחושות של חוסר אונים, העדר יכולות וחסרי שווי. במקרים קיצוניים, הורים אלה אחראים להזנחת ילדיהם, להתעללות בהם ולניצולם. לא פעם, הם אף מחזקים ומעודדים בילדיהם התנהגות בלתי חוקית ו/או התנהגות פוגענית חברתית (כגון, להעביר דברים במכס במסלול הירוק או גניבת חפצים).

תדירות הם מקנאים בתשומת לב שילדיהם מקבלים מההורה השני ולכן הופכים את ילדיהם למטרת קנאתם -ו"מאווררים" את קנאתם זו בהתעללות מילולית כלפיהם. רמות הנרקיסיזם הגבוהות והרדידות הרגשית שלהם גורמות לילדיהם לחוש בלתי אהובים, בלתי רצויים, בלתי ראויים ובלתי שווים. המשך קריאה אבא מתעלל, או אמא מתעללת 

(כ- 75% מהאבות המתעללים רגשית לוקים בהפרעת אישיות נרקיסיסטית כ-75% מהאמהות המתעללות לוקות בהפרעת אישיות גבולית, שלא פעם מלווה ברמות משתנות של פראנויה ו/או בשילוב עם מאפיינים של הפרעת אישיות נוספת).

* שפעול/מניפולטיביות כדרך חיים - כדי לקדם ולענות על צרכיהם האישיים, החברתיים והרגשיים בשוטף, בני אדם בריאים יכולים לעשות בעצמם, לבקש בנימוס עזרה מאחרים, לחתום על הסכמים, לפעול ביושר... גם לאנשים בריאים יכולות שפעול (מניפולטיביות) חברתית: הם קונים מתנות כדי לשמח, מחמיאים, או מזהים שמשהו רצוי ושווה-ערך. אך חרף כל שאר האפשרויות הקיימות, אנשים בעלי הפרעת אישיות מקבוצה ב' ייבחרו בשפעול/מניפולציות כבדרך חיים, כאפשרות הראשונה להשיג את מבוקשם. בהם מתקיימים גם "צידוק עצמי", גם תחושה של "מגיע לי", גם רדידות רגשית וגם ריכוז עצמי בו זמנית. בעלי הפרעת אישיות אנטי-חברתית (אנטי סוציאלית)

מסוגלים להפחיד, לאיים או לתקוף אחרים לא רק מילולית, אלא גם גופנית. בעלי הפרעת אישיות היסטריונית מסוגלים ליצור מצבים דרמטיים כמו לאיים בהתאבדות או לייצר "סצנה" פומבית מביכה. נרקיסיסטים עשויים לפנות למשטרה ולכוחות ההצלה אם בן/ת הזוג לא עונים לטלפונים שלהם "מתוך דאגה לשלומם" (ובכך להבטיח לעצמם שבפעם הבאה יענה כל צלצול טלפון שלהם). בעלי הפרעת אישיות גבולית, מסוגלים להכות את עצמם או לפגוע בעצמם מול עיניכם.

במערכות יחסים בה אחד הצדדים הוא בעל הפרעת אישיות, סביבתם נאלצת להתמודד כרונית עם שלל תחבולות, מצבים ושפעולים שכוללים "סדר-יום" סמוי - סדר היום של בעל/ת ההפרעה.

* פער בין מילים להתנהגות - ניתן לזהות בני אדם לפי 2 קריטריונים באישיותם - דבריהם והתנהגותם.

באדם ישר קיימת הלימה של קרוב ל-100% בין דבריו והבטחותיו למעשיו והתנהגותו. אם הוא או

היא לוו מכם כסף, אמרו שיחזירו ביום שישי ואכן החזירו ביום שישי, סיכוי גבוה שהם אדם ישר.

וככול שנכיר את אותו אדם יותר זמן, כן נדע עד כמה היא/הוא עקביים בדבריהם ובמעשיהם וכמה

אמון לתת בהם בעתיד. ככול שהפער בין דיבורים למעשים או להתנהגות גדול יותר,

כן ייסתבר לנו שהאדם בלתי ישר, בלתי עקבי, חסר אחריות ושלא ניתן לסמוך עליו/ה. 

אין ספק שאנשים בעלי הפרעת אישיות יודעים לשחק את תפקיד האדם הישר. אך מהרגע בו הם חשים, שהם רכשו את אמונכם, הפער בין דבריהם והבטחותיהם למעשיהם יעמיק בתדירות. בו בזמן, מספר הפעמים בהן פיהם ומעשיהם יהיו שווים ילך וייפחת. העובדה המצערת היא, שהם יודעים איך עליהם להתנהג כדי לאשש ו/או לאושש את אמונכם בהם. בד"כ הם "יפתיעו" בקיום הבטחה כלשהי שהם נתנו לכם.

ובכך הם זוכים X3. כי גם אתם באים לעצמכם בטענות על כך שהלכתם ואיבדתם אמון בהם או ששפטתם אותם כאנשים לא ישרים (ואתם מלאים ואכולי חרטה ורגשות אשם, אותם הם יכולים למנף לתועלתם), גם יש להם "נוצה" להתהדר בה בפניכם ובפני כולם וגם הם יערערו את בטחונכם העצמי ששמעתם ו/או הבנתם את דבריהם אי-פעם כראוי!

אנשים עם הפרעת אישיות יבטיחו לבני/בנות זוגם אהבת נצח, בעוד הם מנהלים רומנים מהצד, יילוו כספים,

מבלי כל כוונה להחזיר, יבטיחו הבטחות ללא כל כוונה לקיימן, יישבעו לכם שאתם החברים הכי טובים שלהם בעוד הם מרכלים, מפיצים עליכם שמועות איומות ונועצים לכם סכין בגב.

 

כולנו מתוכנתים וחשופים לפרסומות ולפרסום - מול אנשים שגורמים לכם לפקפק בשמיעתכם או ביכולת הבנתכם, עדיף לעקוב רק אחר רצף ההתנהגות והמעשים!         המשך קריאה: יחסים רעילים

 

                                  רובם מעולם לא הגיעו (וגם לא יגיעו) לספת הפסיכיאטר, אבל הם יישמחו להפנות אתכם!

קשה לאבחן אנשים שיודעים לשחק את תפקיד ה"שפויים" בצורה משכנעת יותר מבני אדם בריאים בנפשם... אך אם איתרע מזלכם ואתם בקשר קרוב עם איש/ה הסובלים מאחת מארבעת הפרעות האישיות הבאות: הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית/חברתית, הפרעת אישיות גבולית, הפרעת אישיות היסטרית/היסטריונית או הפרעת אישיות נרקיסיסטית - אתם בוודאות קרבנות של התעללות רגשית סמויה/גסלייטינג - GASLIGHTING. זאת היות שארבעת הפרעות האישיות הללו, המהוות את קבוצה ב' בקטגוריה של ספר האבחנות הפסיכיאטריות (ה- DSM), מכונה ע"י ד"ר ג'וזף קרבר, ואנשי מקצוע מובילים בתחום, כקבוצת הורסי מערכות היחסים. גוף המאמר הינו תרגום למאמרו של ד"ר קרבר (שנערך בעברית).  מאמרו The Relationships Destroyers תורגם ליותר מ-10 שפות.

לתגובות , הגיגים ואנקדוטות

googleef0c864945215cce.html

   ©האתר למודעות ומידע על התעללות רגשית/מילולית סמויה

<a rel="license" href="http://creativecommons.org/licenses/by-nc-sa/4.0/"><img alt="Creative Commons License" style="border-width:0" src="https://i.creativecommons.org/l/by-nc-sa/4.0/88x31.png" /></a><br />This work is licensed under a <a rel="license" href="http://creativecommons.org/licenses/by-nc-sa/4.0/">Creative Commons Attribution-NonCommercial-ShareAlike 4.0 International License</a>.