אישיות גבולית במשפחה ובאהבה:

מערכות היחסים של מלכת הה.ר.ס

"מדונה" או זונה? מלאך או שטן? קורבן או מקרבנת? תלוי אם אתם נמנים על מעריציה, או על הקרובים לה... לגרסה הנשית של הנרקיסיסט

אין גבול ואין גבולות 

זו בדיוק אותה אישה, רק שהמפעילה היא השולטת באישיותה ובך

המאמר מתבסס על הידע והניסיון המקצועי של ד"ר מרטה סטאוט, פסיכולוגית וסופרת,

ומלאני טוניה אוונס, מומחית להחלמה מהתעללות רגשית של נרקיסיסטים, סופרת ובעלת תכניות רדיו בארה"ב

מניפולטיבית (אלופה בשפעול רגשי), תובענית ותאבת תשומת לב, חסרת מעצורים ועכבות, האישה בעלת האישיות הגבולית המציאה את המונח נקמה. יש לה שפע מאפיינים ותכונות משותפות לנרקיסיסט, אך תחבולותיה של אישה בעלת אישיות גבולית, יכולתה במשחק תפקידים, חזותה והמעברים הקיצוניים במצבי רוחה, יותירו את מעריציה מבולבלים ואת קרוביה כאזור אסון רגשי/נפשי. מהרגע הראשון בו נפגשתם, היא זו שמחליטה לגבי הקשר ביניכם  ואופיו, גם אם נדמה לכם אחרת. על כל "סטייה" ממימוש צרכיה ורצונותיה היא תמצא את הדרך לגרום לכם להתחרט כהוגן... גם על כך שאתם נושמים.

כפי ש-75% מכלל הסובלים מהפרעת אישיות נרקיסיסטית הם גברים, כן 75% מכלל הסובלים מהפרעת אישיות גבולית הן נשים.

טיפוח עצמי וחזות/מראה הם בד"כ בראש טבלת העדיפויות שלה. לעתים גם המותגים עצמם חשובים לה (בכל מחיר...). היא זקוקה לחיזוקים בדיוק ברמה בה הנרקיסיסט זקוק להם. כלומר למשוב חיצוני קבוע ל"ערך/שווי" שלה. אין ספק שחזות היא אמצעי לא רע לפיתוי.

בעלת האישיות הגבולית/הנרקיסיסטית יודעת ב"עצמותיה" שהגבר הממוצע מגיב בהתאם למה שעיניו רואות - לחזות. היא יודעת איך להשתמש בחזותה ובמיניותה כדי לשפעל גברים. כאמא התנודתיות הרגשית בין חום לקור "שוברת" את הילדים (בנים ובנות כאחת), מכיוון שלא ניתן לצפות מראש את תגובותיה או באמת לרצות אותה. בין אם כבן/ת של ובין אם בן/תזוג של - הקרובים לה מסתובבים מוכי תחושות אשמה על הבעיות שהיא יצרה ועל הדברים שבאחריותה.

נכון, היא יודעת להרעיף ים של חום ותמיכה,סקס סוףףףף, אך בהנד עפעף להתהפך על הקרובים לה, להיות קרה, מנוכרת ונקמנית על "עוולות" לכאורה שהיא מייחסת להם. 

חשוב לציין שהרוב הדומם של נשים (וילדות), זקוק לחוש אַטְרַקְטִיבִיּוּת, לכן,  זה שמישהי מטופחת ושמה דגש על חיצוניותה, אין זה הופך אותה אוטומטית לנרקיסיסטית (פאם פטאל, אישיות גבולית, או לסוציופאטית...).. יש הרבה נשים נאות שמקפידות בהופעתן ואין בהן שמץ מהפרעת אישיות זו. בדיוק כפי שישנם גברים מוצלחים, בעלי רכוש וממון, מצליחים ונאים, שאינם נרקיסיסטים. לכול אחד מאיתנו יש רגעים של אבדן שליטה, כעס וזעם, חוסר סבלנות - גם זה אינו אומר שמישהו בהגדרה נרקיסיסט. אך כפי שקשה לזהות את הנרקיסיסט הסמוי, כן קשה לזהות את מקבילתו המוסווית.

יש לזכור, שנרקיסיזם זה לא עניין של מגדר, זו הפרעת אישיות של גברים ונשים כאחד והנפגעים הם

גם גברים וגם נשים - בכל גיל, מכל רקע תרבותי וחברתי. בין בגבר ובין באישה, נרקיסיזם מופיע בצורה

של ניצול: אדם חסר מצפון ואמפתיה שזקוק לאספקה נרקיסיסטית ולצורך כך מפיל/ה אותך ברשת שלה/ו

(תוך ניצול האנרגיות והמשאבים שלך). ההבדל העיקרי בינה לבין נרקיסיסט הוא שיש לה כן יכולת לחוש ולהפגין

אמתפיה אותנטית. הבעיה היא, שאמפתיה זו "באה והולכת" בקפריזיות, שגם לא בהכרח ידועות לה, או בשליטתה.

היא מסוגלת להטיח בפני הקרובים לה האשמות מחרידות (ללא כל שחר או בסיס), זעם ותסכול (בלתי צפויים) ומילים פוגעניות

ומספר דקות לאחר מכן, לפנות למי שחטף את ה"טירוף", כאילו כלום.

היא כן חסרת מצפון, היא כן שקרנית, היא כן תככנית, היא כן ערמומית והיא תמיד, אבל תמיד(!) תתלה את האשם באחרים.

ברור לה, שהיא הקרבן שלהם ולא להפך, ומישהו צריך לשלם על כך. וביוקר!

לא פעם, "מתלבשות" על נשים בעלות הפרעת אישיות גבולית עוד הפרעות נפשיות - לרוב המדובר במאפיינים נלווים של הפרעת אישיות פאראנואידית ו/או של הפרעת אישיות היסטרית/היסטריונית. במצבים של מאפייני הפרעת אישיות היסטרית נוספות לאישיותה דרמה וסצנות וכן מיניות חסרות מעצורים. במצבים של מאפייני הפרעת אישיות פאראנואידית, מקבל משחק תפקיד הקרבן שהיא מטיבה לשחק, משמעות מעוותת ומפלצתית. שילוב שכזה "דואג" להרס ולרמות החורבן האישיות, הנפשיות, הרגשיות, הגופניות והכלכליות של הקרובים לה. הנזק שנגרם לקרבנותיה חמור מנזקיו של כל טייפון או רעידת אדמה בעלת עוצמה גבוהה מ- 8.5 בסולם ריכטר. ואם בפועל יש לה יותר מהפרעת אישיות אחת, אזי הנזקים, לקרובים לה ביותר, הם ברמה של שואה גרעינית.

כבת זוג ומתעללת רגשית

היא בד"כ תצביע עליך כמקור והגורם לבעיות שהיא יוצרת, ותשתמש לצורך כך בנקודות התרפה האישיות שלך. בין אם הקרבן אישה ובין אם גבר, בין אם בן או בת שלה, התוצאות זהות - זהות עצמית, ביטחון עצמי וערך עצמי מרוסקים, מלווים ב"בהתמכרות" למתעלל/ת, תחושת בלבול, לחץ, חרדות, דכדוך ותופעות פוסט-טראומטיות (PTSD).

הסיבה "להתמכרות" לה זהה לסיבה של כל התמכרות = עליות וירידות חדות. (כשמתמכרים לכדורים נוגדי כאבים, למשל, זה בגלל שממתינים לכאב כדי ליטול כדור נוסף...).  ובד"כ גם הסקס. ביצועיה המיניים מטריפי-חושים אך,  כשברור לה שאתם מכורים, הם אחד מקלפי המיקוח החזקים שלה.

"היו תקופות בהן הייתי בטוח שהינה, היא רואה אותי, מבינה אותי, עוזרת לי... בתקופות הללו, הייתי בא אל עצמי בטענות על כל מחשבה זדונית כלפיה. על כל חוסר אמון שלי בה. היא הייתה כמו ביום שהיכרתי אותה. התקופות הללו מעולם לא היו ממושכות - רק כל עוד היא חששה שאני על סף שבירה, שאעזוב אותה... ואיך שהייתי מתחיל להירגע ושב להאמין לה ובה, היא הייתה חוזרת לעורה האמיתי... גם כשהיינו בחופשות וכשטסנו לחו"ל והייתי לארג', היא הייתה כפי שהתאהבתי בה. אני נחשב לגבר נבון למדי, רק שלאורך הקשר שלנו לא שמתי לב לדפוסי ההתנהגות שלה, שחזרו על עצמם. בדיעבד הסתבר לי, שבכל פעם שהיא רצתה ממני משהו, היא הייתה "מעלה" עלבון לכאורה (כדי שאפייסה בתצ'ומי) וכשהרעפתי עליה "גוד-טיים" בלי הכרה - היא הייתה נופת צופים".

מערכות היחסים שלה/ו הם אינטנסיביות אך לא יציבות מבחינת מצבי רוח ותפיסת האני שלהן/ם. היכולת לשלוט על דחפיהן פגומה בצורה ניכרת. מאפיינים משותפים לסובלות/ים מהפרעת אישיות גבולית כוללים התקפי חרדת נטישה, קשרים חברתיים בלתי יציבים, דימוי עצמי בלתי יציב, התנהגות אימפולסיבית מלווה בפגיעה עצמית (כגון הפקרות מינית, התמכרות לאלכוהול, מחשבות ו/או ניסיונות התאבדות חוזרים, פציעה וחבלה עצמית, תחושות ריקנות כרוניות, התפרצויות כעס אינטנסיביות שלא במקום ואירועים חולפים של פאראנויה).

 

תהליכי החשיבה של הקרבנות שלה (מבוגרים וילדים כאחת) זהים: אם רק  אשתדל שלא... אם רק אשתדל שכן... אם רק אקח אחריות על...

המוח זוכר לה עד כמה היא יודעת להעניק ובשביל רגעי החסד ההולכים ומתמעטים, או הללו שנועדו לשפעל את הקרבן​, הוא מניח לרגליה את חייו ונשמתו. העניין הוא שלמרות שיש לה ציפיות קבועות (לכסף, מעמד, רכוש ושליטה מלאה בסביבה ובסובבים) יש לה גם ציפיות משתנות ורף הציפיות שלה מוזז כל הזמן.

כן, היא יודעת להעניק ברמות אליהן אישה בריאה בנפשה תתקשה להגיע. זכרו - זו כמו הפרסומת לגיהינום.  הכול נראה מפתה ומזמין עד ש"חותמים על הסכם חברות".

 

וכמו שלפי הסיפורים קשה לצאת מהגיהינום, גם אם הצלחתם להיפרד ממנה בעור שיניכם ממש, היא לא תשקוט עד שהיא לא תגרום לכם להצטער על כך. היא מסוגלת לעבור לבן זוג אחר בתוך יום (אם לא כבר ביום הפרידה) אך היא תקפיד "לשמור אתכם על קשר" כדי "להזכיר לכם" עד כמה ומה הפסדת.

לפעמים נדמה שהיא המציאה את הביטוי "לשמור אדם על אש קטנה/נמוכה", היא יודעת "לבשל" אחרים למוות כ"עונש" על כל "עוול נתפס" בעיניה. נוקמת ונוטרת לתמיד.

אם היו לכם את תעצומות הנפש לתפוס מרחק ממנה, המשיכו ללכת בכיוון הנגדי לה. עם כל הכאב והסבל הנפשי אותו אתם חווים בפרידה ועד להחלמה , ככל שתתרחקו מנשים כאלה כן תטיבו עם בריאותכם ושלמותכם. שמרו על נחישות בכל מחיר או שמכל שיחת "געגועים" תצאו פסיכים. היא תדאג "להזחיל אתכם לרגליה" רק כדי להעיף אתכם בבעיטה. היא לא תשקוט עד שהיא תדע שאת/ה מרוסק ברמות. תחליט אתה אם אתה מוכן לחיות את  חייך הבוגרים כ"סמרטוט".

 נראה אתכם בתוך כמה זמן, אם בכלל, אתם מסוגלים לבנות קשר או מערכת יחסים עם אישה אחרת ובריאה. 

הדרך היחידה להחלים ממנה היא לחתוך כל קשר או ניסיון לקשר בכל מחיר. ככל שתגדילו את המרחק​ הפיזי, התקשורתי והרגשי ביניכם, כן תצליחו לשקם את חייכם טוב יותר ומהר יותר.

 

כאמא, המתעללת רגשית

היא "מוכרת" את עצמה לילדים ולאביהם כאמא הטובה בעולם. "מכירה" זו מתבצעת באמצעות שימת דגש, הבלטה ו"האדרה" מילולית של כל מאמץ (קטן כגדול) שהיא משקיעה. אין ספק שהיא משקיעה למען וב-ילדיה והמשפחה - באותה רמה בה היא מסוגלת להשקיע כדי להיתפס בעיניי אחרים כ"חסרת-תחרות" בהבטים שונים כמו נשיות,מארחת מושלמת, טבחית ברמת שף... מה שעומד מאחורי כל השקעה אמיתית שלה - זה הצורך לזכות בתואר הבלתי מעורער של "הטובה מכולן". ומרגע שהיא זכתה בתואר בכל אחד מהתחומים שחשובים לה (זו , מן הסתם, העדפה אינדיבידואלית), היא לא רק תפחית ו/או "תעגל פינות" בתחום בו השקיעה, היא גם תנצל את התואר כחזית/כסות לנצלנות וניצול רגשיים, חומריים, כלכליים חסרי עכבות ומעצורים מוסריים כלשהם של "נתיניה" וילדיה.. בפועל המדובר בניצול מחפיר (ולעיתים נפשע) של האמון והאמונה שניתנו לה ובה ע"י קרבנותיה, לצרכיה השוטפים והפתולוגיים כאחד.

 

בדומה לנרקיסיסטים המעניקים "רגעי חסד" -  כל השקעה שלה למען השארת התואר של "הטובה מכולן", נעשית מרגע קבלת התואר, בהבלחות,

שאינן קשורות למציאות הנתפסת ע"י קורבנותיה. הבלחות אלה כן קשורות לצרכים שלה!

 

זו שיטת ה- GASLIGHTING, שיטת העמעום. רק שקורבנותיה הם ילדים. ילדיה שלה! מבוגרים אולי יכולים לאסוף ולהביא הוכחות ועדים, לבטא את עצמם בצורה מדוייקת, או איכשהו למצוא דרכים להתרחק ממנה ו/או לחסום את השפעתה. הילדים הרי תלויים בה!!!

ילדיה הם בגדר שבויי המלחמה שלה והיא הסוהר הכל-יכול! 

 

 

"אמא שלי נחשבה לאישה יפה. רק שלא יכולתי לזהות בה שום יופי. כן, היא הקפידה על לבושה, קנתה לעצמה את המיטב. טיפחה את עצמה במיטב. אבל רמות הדחייה, הפחד, הייראה ולעתים הגועל, שחשתי בנוכחותה וכלפיה, היו אף הן "מהמשובחות". יכולתי לראות בה רק כיעור ורוע טהורים. היא הייתה שקרנית "כפייתית", מניפולטיבית ברמות, עם מצבי רוח ואלימות גופנית ומילולית כלפיי וכלפי אחיותיי. היא סכסכה בין כולנו . דאגה יום-יום לטפטף אמירות שקריות  באזני כל אחת מאיתנו לגבי אחותה. השחירה את פנינו בעיניי אבינו, קרובים ובני משפחה אחרים מאחורי גבינו. בכך היא סגרה ומנעה כל אפשרות  להידברות, לקשרים משפחתיים אוהבים, לתמיכות חברתיות ומשפחתיות.  היא נצחה על כל החורבן שהיא יצרה בשקריה, בתחבולותיה, בשפעולים (במניפולציות) שלה. אפילו עלה בידה לסכסך בין אבא לאחיו התאום ולבני משפחתו המורחבת. כילדים, מעולם לא ידענו מה אמת ומה שקר. באופן טבעי האמנו לסיפורים שהיא ספרה. כל אחת מאיתנו ידעה בתוך תוכה, שאיש לא יאמין לה ושאין למי או לאן לפנות . גם לא יכולנו להתנחם האחת בזרועות השנייה - כי מיום לידתנו היינו מסוכסכות. וכשעזבנו את הבית, וליתר דיוק נסנו על נפשנו,  הפך אבא שלי לצל של עצמו ואחותי הקטנה לגן ה"שעשועים" הפרטי שלה. ה"מזל" של אחותי הקטנה היה שאינסטינקטיבית היא ידעה לזהות את העובדה שהיא ואבא "באותה קלחת" ומגיל צעיר היא הפכה אותו ל"מגן החי" שלה. בתמורה, היא גוננה עליו ככל יכולתה. היא נותרה בבית ה"זוועה" עד סוף שנות ה-20 שלה והמשיכה להיות בקשר הדוק עם אבא. "על הנייר" היו לנו בני משפחה, דודים, דודות, בני ובנות דודים. "על הנייר" היו לנו אבא ואמא "שווים", בית מפואר, שכונת מגורים יוקרתית, לכאורה המיטב שבמיטב.  רק מי שעבר בית גידול דומה יוכל להבין את דבריי הבאים: 'יתמות מאב ומאם בלידה הייתה עדיפה. כל הרעל שבלענו, כל ההתעללות הנפשית והגופנית,  חוסר התמיכות המשפחתיות והחברתיות , הטרור, היפוך התפקידים, והעובדה שאיש לא היה מאמין ועד היום לא מאמין - יישום מושלם של שיטת ההפרד-ומשול - היה עדיף לצאת לחיים יתומים מאב ומאם (בעיקר)". 

כל ילד/ה שקיבלו בקלפים אמא (או מטפל/ת עיקרי) בעלת אישיות גבולית, ללא טיפול, יישארו לכל חייהם עם תסמונת שטוקהולם ו-CPTSD (תסמונת פוסט-טראוטמטית מורכבת) שישפיעו לרעה על כל בחירה שהם יעשו!

אישיות גבולית דומה לפרסומות לגיהנום.  הכול נראה מפתה ומזמין

עד ש"חותמים על הסכם-חברות".

*הבדיחה מספרת, שכשזלמן נפטר , הסתבר שמעשיו הטובים היו שקולים למעשיו הרעים,

אז גבריאל שעמד בשערי גן עדן אפשר לו לבחור בין 2 אפשרויות הנצח. ביקש זלמן לבדוק במו עיניו

כדי לקבל החלטה טובה ונעתר. עשה סיבוב בגן עדן והתרשם מהשקט והשלווה שכולם מתנהלים.

ירד לגיהנום והנה  כולם במשתה, משחקים, מוזיקה וריקודים והנשים... אוי הנשים, הכי סקסיות

שראו עיניו אי-פעם, הכי מזמינות... אז הוא חזר לגבריאל וביקש להיכנס לגיהנום. בו במקום מצא

עצמו במערה לוהטת, ריחות באושים, אש ותמרות עשן, צרחות וזעקות שבר מכל עבר ושדונים

עם קלשונים ושוטים מייסרים את כולם. "מה זה???!!!" עוד הספיק לשאול לפני שהתעלף, "איפה

המסיבה, הנשים המדהימות, האוכל המשקאות? ראיתי במו עיניי...!"

את התשובה הוא קיבל מהשד המצחין שפוצץ אותו במכות ובדקירות קילשון "אה, מה שראית

הייתה הפרסומת".

האישה בעלת התכונות הנרקיסיסטיות היא לרוב ובפועל,

אישה בעלת אישיות גבולית

לתגובות , הגיגים ואנקדוטות

googleef0c864945215cce.html

   ©האתר למודעות ומידע על התעללות רגשית/מילולית סמויה

<a rel="license" href="http://creativecommons.org/licenses/by-nc-sa/4.0/"><img alt="Creative Commons License" style="border-width:0" src="https://i.creativecommons.org/l/by-nc-sa/4.0/88x31.png" /></a><br />This work is licensed under a <a rel="license" href="http://creativecommons.org/licenses/by-nc-sa/4.0/">Creative Commons Attribution-NonCommercial-ShareAlike 4.0 International License</a>.