בין התפשטות נגיפים אלימים והשפעותיהם, לנרקיסיזם ולקפיטליזם: אפיון, התגברות ומניעה

הקדמה:

מהירות ודרך ההתפשטות של התעללות רגשית סמויה באוכלוסיות העולם, הן מההבט של "הִתְרַבּוּת" המתעללים והן בהבט של הריבוי ההולך ועולה של מספר הנפגעים, דומה עד להחריד להתפשטות והתנהגות נגיף הקורונה. רק שבעוד שמאפייניה של התעללות רגשית סמויה זהים למאפייניו המהותיים של הנגיף, מדינות העולם לא עוברות ל"דום מתוח" ורק קומץ מהן חוקקו חוקים ומיישמות אותן, לצורך ההגנה על תושביהן ואזרחיהן.  האמנם מוות פיזי גרוע יותר מלחיות חיים לא לך, במצב של דיכוי יכולותיך ומאפייניך כאדם? (ילדים, גברים ונשים, שאלמלא דוכאו, היו תורמים לחברה בה הם חיים, הרבה מעבר לכל תרומה של מתעלל/ת רגשית סמויים כלשהם, בכל זמן נתון).  האם כה קשה לראות את ההקבלה בין נגיף עם פוטנציאל קטלני ומתעלל/ת רגשי סמוי? האם כה קשה להבחין בפגיעה ובגירעון לא רק של הפרטים שנפגעו, אלא במחיר החברתי? בעלויות לחברה האנושית? האמנם מה שמניע את הכלכלה העולמית, את ה"רווחה החברתית", זה עושק וגזל של הפלנטה ושל רוב אוכלוסייתה האנושית, צמחייתה, ממלכת החי שלה, מרבציה, תוך כדי זיהום וקטל? תוך כדי התעלמות מוחלטת מצרכי הפלנטה, מחוקי הטבע והפיזיקה? מה ההיגיון שתומך בהתנהגות שכזו?  - הרי ברגע שוירוס ממצה את חיי הפונדקאי - גם הוא עצמו חדל להתקיים...

ואם נדמה למישהו שרעות ועוולות  חברתיות כגון *התעללות רגשית סמויה מתנהגות אחרת, או שהשפעותיהן שונות בתכלית מנזקי נגיף קטלני - עצרו וחשבו שנית. הנה II הקבלות ראשוניות: I. גם נגיפים וגם התעללות רגשית סמויה - סמויים מן העין;

II. לפגיעותיהם השלכות חמורות על רמת תפקודם וחייהם של הנפגעים, כולל גריעה מתרומתם לחברה, בה הם חיים.

כי האדם הוא "חיה חברתית". מעטים מתוכנו היו מאריכים חיים בבריאות מושלמת, על אי בודד, בחוסר תקשורת וקשרים עם בני מיננו. ההמשכיות שלנו בוודאות הייתה חדלה. החוסן של המין האנושי תלוי בקשר ובתקשורת בין פרטיו.  בקשרים שלנו  ובאיכות הקשרים שלנו עם בני מיננו. כמו בחרקים, בקבוצות יונקים אחרות, בזני ציפורים ועופות מסויימים - אנחנו חזקים בזכות החברה שלנו. לבד לגמרי - מעטים מאיתנו היו שורדים, אם בכלל. לא את איתני הטבע ולא שום נגע או רעה אחרת.

קחו 2 חוקי טבע + 2 חוקים בפיזיקה והמשוואה שתתקבל "תוכיח" את ה"היגיון" שבהתפרצות הקורונה ובעיקר את מהירות ודרך התפשטות הנגיף:

​

1) חוק הטבע המוכר לכולם הוא "החזק מנצח". מה שרובנו מעולם לא התעמקנו בו הוא, למה הכוונה ב"חזק"? האם דג פירנה אחד מסוגל לאריה? האם החוזק תלוי בגודלו הפיזי, בעוצמתו, ברמת האלימות שלו? אולי בחוזק הקבוצה/החברה לה הוא משתייך? - כי להקת דגי פירנה יכולה גם לחסל 2 או יותר אריות באותה ארוחה... האם החזק הוא האלים יותר? בתוך כמה זמן ייכנע דוב או אדם לארס של נחיל דבורים קטלניות וימות? בארס של דבורה אחת אין די, תהיה דבורה זו אלימה ככול שניתן.

+

2) על אותו משקל, נשאלת השאלה - מה זאת אומרת "החיים ינצחו"? במה תלוי הניצחון שלהם? מה נחשב לניצחון? האם ניתן להשליך ע"ס ניצחון לטווח קצר, או במיידי, לגבי ניצחון בטווח הארוך? אם כיצור אכלה את מקורות האספקה שלי - איך וממה אמשיך להתקיים ברגע שאמצה את הקיים? אם כאדם "תבוני" לא אשמור על הסביבה, אם אהרוס את האוזון, אזהם את מקורות מי השתייה וההשקיה את האוקיינוסים והחיים בהם,  אזהם את האוויר, אגרום לשינויים במזג האוויר ולשינוי תנאי צמחייה - מה יוותר לי לתזונה? ממה אתקיים?

+

3) חוק שימור האנרגיה: אנרגיה לא נוצרת יש מאין  וגם לא הולכת לאיבוד. כלומר, לא ניתן לייצר יש מאין/משהו מכלום, וגם אם הורסים או שורפים דבר מה קיים, ההרס, חום הבעירה, לא הולכים לאיבוד/לא נעלמים ונימוגים. (במילים אחרות, ברגע שכמות הנזקים וההרס עוברת את כמות הקיים, ה"יש"- נותרות התוצאות השליליות. הן לא מתאדות או הופכות מאליהן לדבר חיובי - הרס וחורבן מטבעם מייצרים עוד כמה רעות חולות...).

+

4) חוק התנועה ה-3 של ניוטון, חוק הפעולה והתגובה: הכוח אותו מפעיל גוף אחד על הגוף השני שווה והפוך בכיוונו לכוח שמפעיל הגוף השני על הגוף הראשון. כלומר, לכל פעולה יש פעולת נגד - כל דבר שיופעל עליו כוח, יתנגד לו (בהתאם למאסה שלו), אך לעולם לא יותר מעצמת הכוח שתופעל עליו. כוחות אלו אמנם שווים בגודלם, אך הפוכים בכיוונם ואינם מאזנים זה את זה, היות שהם פועלים על שני גופים שונים. (אם תדחפו את הקיר, תידחפו בחזרה... בשחייה, כשדוחפים את המים אחורה, המים דוחפים אתכם קדימה...)

​

מהאמור כבר מתחוור - שניצחון הוא עניין יחסי ומבחינת כדור הארץ והיקום בני מליוני ומיליארדי השנים, ניצחון "האדם החושב" (הומו-ספיאנס) הוא בגדר הטווח הקצר. אכן, האדם נחשב לטורף-על - נכון לעכשיו... גם חלק בלתי מבוטל של הדינוזאורים היו טורפי-על נכון לזמנם. מה נשאר מהם? לטאות וציפורים? האם זה ניצחון? האם הם שליטי העולם?

​

חוזק או חוסן של כל צורת חיים, נאמד ביכולת של אותה צורה להסתגל לתנאי הסביבה ולהתאים עצמה לכל שוני שחל בהם. בין אם היא מצליחה לשמור על צורתה המקורית (ורק לשנות מאפיין או שניים לצורך כך),  ובין אם תוך יכולת לשנות את צורתה לחלוטין, לשם כך, ולשמר את מאפייניה הבסיסיים - מוטציה.

​

* יצורים חיים כמו ספוגים, קיימים מזה כ- 550 מליון שנים, מדוזות קיימות  מזה 505 מליון שנים, ישנם דגים שקיימים מזה יותר מ-350 מיליון שנים, סוג מסויים של נמלים קיים מזה 120 מיליון שנים, בעוד זן מסויים של מיקרובים קיים מעל מילארד שנים. לעומתם הדינוזאורים החזיקו מעמד "רק" כ-65 מיליון שנים ואילו האדם החושב (הומו ספיאנס) קיים רק מזה כ- 200 אלף שנים בעוד תחילת המין האנושי ממוקמת לפני כ-4 מיליון שנים (כשעוד בינינו לבין קופי האדם היו מעט מאוד הבדלים).

האדם החושב בן ימינו הוא בדיוק היצור ש"מחסל" את יערות הגשם, זה ששודד את אוצרות הטבע של עמים ומדינות אחרים, שכורה יהלומים לא-לו, שקונה או מקבל עוד רצועת חוף (ששייכת לציבור, לכלל האוכלוסייה) כדי לבנות עוד בית מלון, קודח נפט, מזהם את האוויר, ממלא את היקום בפסולת בלתי מתכלה, מתרבה בצורה שמתעלמת מתנאי המחייה והסביבה בה הוא חי... - פשוט כי הוא יכול. פשוט כי זה לרווחתו האישית, החברתית הצרה (למקורבים לו), הכלכלית האגואיסטית שלו. 

מי או מה יעצור אותו?