התעללות רגשית סמויה
=
גניבת זהותך
מאמרים למחשבה:
איך עונים למיישמי הגזלייטינג?
לכן, אם נושא השיחה חשוב לך, עליך להתכונן למפרע:
1. חרף הייתרונות שב"חשיבה חיובית" בגישה לחיים, בגישה
למתעלל/ת רגשי סמוי/ה דווקא "חשיבה שלילית" תסייע
לכם. צאו מתוך נקודת הנחה שהשיחה הבאה שלכם אתם
תסתיים כקודמותיה, בתסכול שלכם.
2. השלימו עם האפשרות שגם אם תקבלו היענות מצדם, לא
בהכרח תקבלו שיתוף פעולה: גם אם תקבלו תשובה חיובית
או הבטחה שנועדו להתממש ביום או בזמן אחר.
3. נסו לראות בכל שיחה שברצונכם לנהל אתם כ"שיחת
אימון". (כי אימונים משפרים את הביצועים)...
4. הביאו אתכם ים של סבלנות והחלטה נחושה שלא ליפול
למלכודת מילולית.
5. הכינו בראשכם מראש רשימה של שאלות סגורות,
שהתשובה עליהן היא או "כן" או "לא" והמתינו לקבלת
התשובה. שקפו את התשובה שנתנה לכם, לדוגמה: "אז אני
מבין/ה ש...".
6. אם אתם מסוגלים, עצרו אותם בשטף דיבורם בכל פעם שהם משתמשים במילים ובמונחים שמאפשרים להם להתחמק (כגון: אולי, נראה, ייתכן, אפשרי, יש מצב, בסדר...). בררו למה כוונתם. אמרו שאתם רוצים להבין חד-משמעית אם כן או לא.
7. תעדו. הקליטו או נהלו יומן. רשמו לעצמכם את התשובות
שקיבלתם, את התאריך והזמן. (כך תוכלו לוודא לעצמכם,
שהזיכרון שלכם וההבנה שלכם לא נפגמו, אם הנושאים
יועלו שוב או, אם הבטחות שנתנו לא קויימו וכו').
8. העלו נושאים, שבנפשכם ממש, רק לאחר ששיננתם
לעצמכם מה אתם רוצים/צריכים, על מה אתם מוכנים לוותר
ועל מה לא. זכרו: המתעלל/ת שלכם מיומן/ת בהוצאת
דברים מהקשרם, בהחלפת נושא, בדמגוגיה...
9. ברור שזה לא טבעי (ולא "נורמטיבי") להתחיל שיחה עם אדם קרוב, עם מחברת ועט בהשג יד, או להקליט כל שיחה (בהחבא או בגלוי). הקשר שלכם הוא לא "נורמטיבי" - קבלו והשלימו עם זה למפרע ולכל משך הקשר. לפיכך, גם אם זה נראה או מרגיש לכם "אידיוטי" בזמן אמת, הקלטה קולית או שחור על לבן יבהירו לכם, (לאחר מכן) את "דפוסי ההתנהלות" בתקשורת ביניכם ויקדמו אתכם להתנהלות יעילה יותר בקשר.
10. גם כל שיטה אחרת שהגיתם, לתעוד מדוייק, מקובלת.
זה לא כאילו ש"תאבדו" ערך מול בן/ת שיחתכם. עובדה
שאתם חשים בד"כ מובסים אחרי כל שיחה שחשובה לכם.
עובדה, שאתם בוררים מילים ורעיונות בקפידה.
11. הפגם היחיד שיכול לעלות בכל שיטת תיעוד שתבחרו
(כולל כתיבה במהלך השיחה), זה שיש לכם "בעיות הבנה"
- תחליטו אתם אם זה נכון או לא... ותחליטו אתם אם "שווה"
לכם להמשיך בקשר עם אדם שחושב שאתם "מפגרים". כי ברירת המחדל היחידה שיש לכם היא להסכים איתו/ה.
12. במידה שהמדובר בתיאומים, או בהנחיות במקום העבודה
(מנהלים או עובדים אחרים) או עם אקס (לגבי ילדים
משותפים) פנו בדוא"ל ובקשו תקשורת חוזרת בדוא"ל
(ניתן להצדיק כ"תזכורת אישית").
13. זכרו, גם במצב שהדברים כתובים או מוקלטים יוכל כל
"מעמעם" מתחיל לטעון שלא הבנתם נכון, או שאתם
מוציאים דברים מהקשרם (את הכתוב או את הדברים
שהוקלטו) - הקלטות ודברים בכתב לפחות יוכיחו לכם
ולאנשים בריאים אחרים, שהזיכרון ויכולת ההבנה שלכם
לא נפגעו.
אם פעם אחר פעם, כשאתם פותחים בשיחה אתו/ה, אתם חשים איך רמת התסכול שלכם מתחילה לטפס, או שומעים את הקול שלכם הולך ועולה, או מאבדים את חוט המחשבה שלכם ואת המילים ה"נכונות"... עצרו לרגע וחשבו "איפה/במה אני טועה"?
הדבר הראשון שיש לזכור זה שבכל תקשורת מילולית איתם, אתם בטריטוריה של אמני העמעום - גסלייטינג. ורוב הזמן הם כן מודעים למעשיהם.
והדבר השני, והלא פחות חשוב, שיש לזכור הוא, שבתחילת הקשר אתכם ו/או עת הם חפצו להדק את הקשר שלהם אתכם - הם "הרגילו" אתכם (ליתר הדיוק "אילפו אתכם", כפי ש*פבלוב "הרגיל" כלבים לרייר...) לסגנון ונוסח הדיבור שלהם. רק שאז הם עמדו מאחורי כל מילה ו/או הבטחה שהם נתנו לכם. ורק מהרגע בו הם היו בטוחים באמון שאתם רוכשים להם, הם החלו להשתמש ב"פתחים" וב"פרצות" שמקנות המילים כגון "אפשרי" (כי אפשר שכן ואפשר שלא...); "בסדר" (כי אפשר תמיד לטעון שהכוונה הייתה ל"בסדר, שמעתי"...); "אולי", "נראה", "ייתכן", "יש מצב" (או שכן או שלא...). וגם אם בטעות "התפלקה להם" אמירה חד משמעית וברורה - נראה לכם שמישהו "נורמלי" ייזכור בדיעבד אם באותו יום או שעה שזה קרה לא התווספה לדבריהם מילה אחת קטנה, שיכולה "בדוחק" לבטל את שהשתמע?
בהנחה שהתחלתם את השיחה על נושא שקשור (נוגע או חשוב) לשניכם, ובכוונה לנהל שיחה פתוחה, נעימה ועניינית: בין אם על דברים שצריכים להיעשות, על חלוקת תפקידים, על מצב של אחד הילדים, על תיאום לו"ז או כל נושא אחר שמענייניכם המשותפים - סביר למדי שטעיתם בהנחה הראשונית שלכם. האם יש מצב ש"רק" לדעתכם הנושא קשור/נוגע/חשוב לשניכם? שמבחינת בן/ת שיחתכם (הורה, בן/ת זוג, ילד/ה או כל אדם אחר שאתם אוהבים וחשים אליו קרבה) הנושא שהעליתם כלל לא נוגע להם? או שהוא בעייה בלעדית/אישית שלכם?
רק שניכם עומדים, או יושבים ביחד. אין שום אדם נוסף בשטח, שעשוי להניח או להבין כמוך. גם אם ניתן לומר בבטחה, שכל אדם "נורמטיבי" אחר היה חושב כמוך באותו מצב - ה"נורמטיבי" האחר לא בסביבה...
את/ה מנסים לנהל תקשורת עם מתעלל רגשי סמוי. ולכן, הסיכוי לתקשורת זורמת (מהסוג שיש לכם עם שאר האנשים שאתם מכירים) נמוך, אלא אם כן אתם מדברים על משהו שהוא לטובתם (וגם אם עלתה במוחכם לרגע המחשבה, שטיפול נפשי יהיה לטובתם - אז לא!). כלומר ש"לטובתם" כולל גם את גורם "חוסר ההפרעה" להם.
ומה שעוד חשוב לזכור הוא, שנדיר עד בלתי אפשרי לקבל מ"הם" תשובה חד-משמעית, או תשובה מחוייבת/מתחייבת... לא לחינם המונח gashlighting תורגם לעמעום! נוסח דבריהם בד"כ (וכמעט תמיד), מעומעם, בלתי מתחייב ופתוח, ככול הניתן, לפרשנויות אחרות... הם מרבים להשתמש במילים כמו "בסדר" או "או קיי" (ולהגיד אח"כ שהם התכוונו ל"בסדר, שמעתי" ולא, כפי שרוב בני האדם היו מבינים מכך הסכמה כגון: מקובל עליי) "נראה", "אוליי", "ייתכן", "יש-מצב", "אפשרי" (אפשר, גם כן איננה בהכרח התחייבות, כי אפשר שכן ואפשר שלא...).
זה נשמע לכאורה ברור - וזה ממש לא!
כי "הם" סגלו לעצמם סגנון דיבור שמשאיר להם פתח, לא רק לחזור בהם מדבריהם ומהבטחותיהם, אלא גם להוציא את איש או אשת שיחם מבולבלים, בעלי "בעיות הבנה", "בעיות שמיעה ו/או זיכרון"... הסיבה שמעולם לא שמתם לכך לב היא - שבתקופת ה"חיזור" או בתחילת בניית וחיזוק הקשר אתכם, למרות שהם השתמשו בדיוק באותו נוסח וסגנון דיבור - הם עמדו בכול המשתמע מתוכן דבריהם לכול אדם סביר! ורק לאחר שהם בטוחים, שהקשר שלכם אליהם מתהדק או הדוק דיו, הם מתחילים להעיר את תשומת ליבכם לכך ש"הבנתם מהרהורי ליבכם" או גרוע מכך (שמשהו בכם דפוק או נדפק)...
* במאמר על *נרקיסיסטים מובאות דוגמאות מהחיים לנוסח התקשורת "אתם".
כיצד עונים למי שמעוררים בך תחושות תסכול ואזלת יד?
** המלצה חמה: יש להימנע מעימותים ישירים אתם, אלא אם כן התכוננתם אליהם מבעוד מועד ואתם הובלתם לעימות, במודעות מלאה. כלומר, אם אתם חשים במהלך שיחה עם "המתעלל/ת" שהם "מושכים אתכם בלשון", עשו הפסקה. נשכו את לשונכם, תנו לו/ה לסיים וענו להם באותה מטבע, בנוסח "אחשוב על כך".
זכרו. כשאתם ב"טריטוריה שלהם" והם המובילים את הלך הרוח של השיחה, הסיכוי שלכם לצאת ממנה, מבלי לאבד את העשתונות ומבלי להתפרק לרסיסים, נעוץ ביכולת השליטה העצמית שלכם. (ניתן לשנן לעצמכם "מנטרה" יום-יומית בראש, בנוסח: "אין מצב שאני עונה לו/ה במיידי". היו ערים לתחושות שדבריהם עוררו/מעוררים בכם). ערנות, בניגוד להדחקה - תגן עליכם.
ואם אתם שואלים את עצמכם, איך הם מצליחים לשטות בכם, בסובבים ובסביבה ואפילו באנשי מקצוע מובילים, שימו לב לאיך הם מנסחים את דבריהם, בין אם כמענה לכם ובין אם בשוטף: רוב הזמן הם משתמשים במילים מסייגות כגון: ייתכן, אפשרי (או שכן או שלא...), נראה, אולי, יש מצב (רק לא תמיד...). זאת בעוד השימוש במילים בלתי מסייגות, כגון: "שמעתי", "בסדר", "הבנתי" ואפילו "OK"- מרוקנות ממשמעותן המקובלת והרווחת בפי כולנו - והופכות (בפיהם ובהסבריהם) למילים מסייגות, שפירושן הכולל הוא:
זה ששמעתי, ו/או הבנתי ו/או אמרתי או.קיי - אין זאת אומרת שהסכמתי או הבטחתי משהו - שמעת/הבנת מהרהורי ליבך!
כל עוד אין לך הוכחות ממשיות של תיעוד,
עדים בלתי תלויים או הקלטה של מי אמר למי ומתי - אין לך (או לכול אדם אחר, בריא בנפשו) כל סיכוי מול אדם שמיישם גסלייטינג!