איך עונים למי שמיישמים גסלייטינג ומעוררים בכם תחושת תסכול ואזלת יד? 

אין גבול לתסכול

לכן, אם נושא השיחה חשוב לך, עליך להתכונן למפרע:

1. חרף הייתרונות שב"חשיבה חיובית" בגישה לחיים, בגישה למתעלל/ת רגשי סמוי/ה דווקא "חשיבה שלילית" תסייע לכם. צאו מתוך נקודת הנחה שהשיחה הבאה שלכם אתם תסתיים כקודמותיה, בתסכול שלכם.

2. השלימו עם האפשרות שגם אם תקבלו היענות מצדם,  לא בהכרח תקבלו שיתוף פעולה: גם אם תקבלו תשובה חיובית או הבטחה שנועדו להתממש ביום או בזמן אחר.

3. נסו לראות בכל שיחה שברצונכם לנהל אתם כ"שיחת אימון".

      (כי אימונים משפרים את הביצועים)...

 

4. הביאו אתכם ים של סבלנות והחלטה נחושה שלא ליפול למלכודת מילולית.

 

5. הכינו בראשכם מראש רשימה של שאלות סגורות, שהתשובה עליהן היא או "כן" או "לא" והמתינו לקבלת התשובה. שקפו את התשובה שנתנה לכם, לדוגמה: "אז אני מבין/ה ש..."

6. תעדו. הקליטו או נהלו יומן. רשמו לעצמכם את התשובות שקיבלתם, את התאריך והזמן. (כך תוכלו לוודא לעצמכם, שהזיכרון שלכם וההבנה שלכם לא נפגמו, אם הנושאים יועלו שוב או, אם הבטחות שנתנו לא קויימו וכו').

7. העלו נושאים, שבנפשכם ממש, רק לאחר ששיננתם לעצמכם מה אתם רוצים/צריכים, על מה אתם מוכנים לוותר ועל מה לא. זכרו: המתעלל/ת שלכם מיומן/ת בהוצאת דברים מהקשרם, בהחלפת נושא, בדמגוגיה...

8. ברור שזה לא טבעי (ולא "נורמטיבי") להתחיל שיחה עם אדם קרוב, עם מחברת ועט בהשג יד, או להקליט כל שיחה (בהחבא או בגלוי). הקשר שלכם הוא לא "נורמטיבי" - קבלו והשלימו עם זה למפרע ולכל משך הקשר. לפיכך, גם אם זה נראה או מרגיש לכם "אידיוטי" בזמן אמת, הקלטה קולית או שחור על לבן יבהירו לכם, (לאחר מכן) את "דפוסי ההתנהלות"  בתקשורת ביניכם ויקדמו אתכם לההתנהלות יעילה יותר בקשר.

9. גם כל שיטה אחרת שהגיתם, לתעוד מדוייק, מקובלת. זה לא כאילו ש"תאבדו" ערך מול בן/ת שיחתכם. עובדה שאתם חשים בד"כ מובסים אחרי כל שיחה שחשובה לכם. עובדה, שאתם בוררים מילים ורעיונות בקפידה.

10. הפגם היחיד שיכול לעלות בכל שיטת תיעוד שתבחרו (כולל כתיבה במהלך השיחה), זה שיש לכם "בעיות הבנה" - תחליטו אתם אם זה נכון או לא... ותחליטו אתם אם "שווה" לכם להמשיך בקשר עם אדם שחושב שאתם "מפגרים". כי ברירת המחדל היחידה שיש לכם היא להסכים איתו/ה.

11. במידה שהמדובר בתיאומים, או בהנחיות במקום העבודה (מנהלים או עובדים אחרים) או עם אקס (לגבי ילדים משותפים) פנו בדוא"ל ובקשו תקשורת חוזרת בדוא"ל (ניתן להצדיק כ"תזכורת אישית").

12. זכרו, גם במצב שהדברים כתובים או מוקלטים יוכל כל "מעמעם" מתחיל לטעון שלא הבנתם נכון, או שאתם מוציאים דברים מהקשרם (את הכתוב או את הדברים שהוקלטו) - הקלטות ודברים בכתב לפחות יוכיחו לכם ולאנשים בריאים אחרים, שהזיכרון ויכולת ההבנה שלכם לא נפגעו.

אם פעם אחר פעם, כשאתם פותחים בשיחה אתו/ה, אתם חשים איך רמת התסכול שלכם מתחילה לטפס, או שומעים את הקול שלכם הולך ועולה, או מאבדים את חוט המחשבה שלכם ואת המילים ה"נכונות"... עצרו לרגע וחשבו "איפה/במה אני טועה"?

הדבר הראשון שיש לזכור זה שבכל תקשורת מילולית איתם, אתם בטריטוריה של אמני העמעום - גסלייטינג.

 

בהנחה שהתחלתם את השיחה על נושא שקשור (נוגע או חשוב) לשניכם, ובכוונה לנהל שיחה פתוחה, נעימה ועניינית: בין אם על דברים שצריכים להיעשות, על חלוקת תפקידים,  על מצב של אחד הילדים, על תיאום לו"ז או כל נושא אחר שמענייניכם המשותפים  - סביר למדי שטעיתם בהנחה הראשונית שלכם. האם יש מצב ש"רק" לדעתכם הנושא קשור/נוגע/חשוב לשניכם? שמבחינת בן/ת שיחתכם (הורה, בן/ת זוג, ילד/ה או כל אדם אחר שאתם אוהבים וחשים אליו קרבה) הנושא שהעליתם כלל לא נוגע להם? או שהוא בעייה בלעדית/אישית שלכם?

רק שניכם עומדים, או יושבים ביחד. אין שום אדם נוסף בשטח, שעשוי להניח או להבין כמוך. גם אם ניתן לומר  בבטחה שכל אדם "נורמטיבי" אחר היה חושב כמוך באותו מצב - ה"נורמטיבי" האחר לא בסביבה...

את/ה מנסים לנהל תקשורת עם מתעלל רגשי סמוי. ולכן, הסיכוי לתקשורת זורמת (מהסוג שיש לכם עם שאר האנשים שאתם מכירים) נמוך, אלא אם כן אתם מדברים על משהו שהוא לטובתם (וגם אם עלתה במוחכם לרגע המחשבה, שטיפול נפשי יהיה לטובתם - אז לא!). כלומר ש"לטובתם" כולל גם את גורם "חוסר ההפרעה".

אין מצב שלא הבנתי

כל עוד אין לכם הוכחות ממשיות של תיעוד,
עדים בלתי תלויים או הקלטה של מי אמר למי ומתי -
אין לכם כל סיכוי מול אדם שמיישם גסלייטינג!

לתגובות , הגיגים ואנקדוטות

googleef0c864945215cce.html

   ©האתר למודעות ומידע על התעללות רגשית/מילולית סמויה

<a rel="license" href="http://creativecommons.org/licenses/by-nc-sa/4.0/"><img alt="Creative Commons License" style="border-width:0" src="https://i.creativecommons.org/l/by-nc-sa/4.0/88x31.png" /></a><br />This work is licensed under a <a rel="license" href="http://creativecommons.org/licenses/by-nc-sa/4.0/">Creative Commons Attribution-NonCommercial-ShareAlike 4.0 International License</a>.