התעללות רגשית סמויה
=
גניבת זהותך
מאמרים למחשבה:
חדשות ופרשנותן
נוהל מס' 2-20, הוראת נוהל של נשיאת בית המשפט העליון, כבוד השופטת אסתר חיות
אוקטובר 2020, שמחת תורה
ארגון הבריאות העולמי WHO
מכיר במאפייני ה-ICD ל'ניכור הורי'
ב-25.05.2019 קיבל ארגון הבריאות העולמי את מאפייני קוד QE-52 של ה-ICD הנוכחי, המופיע בתוכן העניינים תחת הכותרת ניכור הורי.קוד QE-52 עוסק בבעיות במערכות יחסים בין מטפל/ת לילד/ה.
מה זאת אומרת וכיצד זה משפיע על הנפגעים - לפי ד"ר קרן וודאול
הודעת ה-WHO פותחת במשפט: "חברות הארגון הסכימו היום לאמץ את נוסח מספר 11 של הסטטיסטיקות הבינלאומיות לאפיון והגדרה של מחלות ובעיות בריאות משוייכות (ICD-11) שתיכנסנה לתוקף בינואר 2022".
ה-ICD הינה הקרן לזיהוי נטיות וסטטיסטיקות בבריאות הגלובאלית ולקביעת הסטנדרטים הבינלאומיים לדיווח על מצבי מחלות ותופעות בריאותיות. ספר ההגדרות של ה ICD מהווה את ה"סמן הימני" בו משתמשים לאבחון ואפיון בתחומי הקליניקה והמחקרים. ה-ICD מגדיר את מכלול המחלות בעולם, הפרעות, פציעות וכל שאר התופעות והמצבים המשוייכים ו/או שניתן ליחסם לתופעות בריאותיות.
ה-ICD גם מתייחס לגורמים שמשפיעים על הבריאות, או סיבות חיצוניות לחולי ולתמותה ובכך מקנה מבט הוליסטי (כולל ומעמיק) על כל הבט בחיים שעשוי להשפיע על הבריאות.
כלומר, שחרף כל הדיסאינפורמציה (מידע מוטעה) וחדשות הכזב (פייק-ניוז) לגבי ניכור הורי, ארגון הבריאות העולמי לא הולך שולל. ישראל נמנית על 150 המדינות החברות בו.
כלומר שתופעת ניכור הורי מוכרת כבעיית בריאות ולא ניתן יהיה להסתיר, להתעלם או "ללהטט" משפטית וסמנטית עם התופעות הנובעות ממנה. לא ניתן יהיה להציגן יותר כ-לכאורה, "רצון/בחירת הילד/ה" או "רצון חופשי" כלשהו!
זו נקודת המפנה לתופעה של דחייה בלתי מוצדקת של ילד/ה את מי מהוריו בעקבות פרידה או גירושין. לפני ואחרי ה-ICD-11 .
הצורך להבין ולהתמודד עם דחייה בלתי מוצדקת של ילד/ה את מי מהוריהם לאחר גירושין ופרידה מגובה מעתה בהגדרה "בעייה במערכת היחסים מטפל/ת-ילד/ה" ומוכרת ע"י ארגון הבריאות העולמי. בעייה במערכת היחסים של מטפלים ראשיים-ילדים מוגדרות הטב בספרות המדעית המקצועית וכעת הגדרות אלה מעובדות בקצב גבוה, הרחק מהשיקולים הפוליטיים והזלזול בתופעה וקרוב לגווניה ולדקדוקיה של התופעה ששימשה עד כה בידיהם של הורים חולים כמנוף ונשק בבתי המשפט. גוונים ששזורים בהם הבטים חברתיים, משפחתיים, בינאישיים, יחס וגישה לילדים וכן הפסיכולוגיה של גירושין ופרידה מתחילים להיות מובנים, ברורים ומוגדרים ברמה שמחייבת יחס מקצועי הולם.
מעתה תהיינה קיימות הכרה והבנה מלאות ברמת הסבל שנגרמת לילדים ומשפחות שנפגעו מניכור הורי.
ההכרה של ארגון הבריאות העולמי מחייבת הן את אנשי המקצוע והעוסקים בבריאות הנפש והן את בתי המשפט, שופטים ומשפטנים.
שימו לב!
ה-DSM V כן מתייחס לניכור הורי, תחת הכותרת והאבחנה "התעללות פסיכולוגית (נפשית) בילדים"
בדצמבר 2018 קיבל כבוד השופט ארז שני, החלטה אמיצה ונחרצת "חסרת תקדים" בישראל - ואף עמד על פרסומה (ללא שמות הצדדים וחרף היות הדיונים ב"דלתיים סגורות"). בהעדר מילים לתאר את איכויות והשלכות החלטתו - שופט מבריק, אמיץ וראוי לכל שבח
הארות והערות עורך
שימו לב שיש צורך להקליד כל קוד בתיבת החיפוש למעלה משמאל באתר של ה-ICD
אין ספק שההכרה של ארגון הבריאות העולמי בהגדרה הספציפית של ה-ICD 11 (מהדורת שנת 2018) לתופעת ניכור הורי, הינה הצעד הראשון לחיוב ביחס מקצועי מצד הגורמים המשפטיים והמטפלים. יש לקוות שהכרת ה-WHO "תאלץ" ותוביל את ארגון הפסיכיאטרים האמריקני "לחדד"ולהעמיק את התייחסותו לתופעה שהוכנסה ל-DSM5 תחת הכותרת"פגיעה נפשית בילדים".
ה-ICD (קרן הבריאות העולמית) פשוט עקפו את הדיון העקר, לגבי המילה 'סינדרום' והסירו אותה מהכותרת שהם נתנו. ההכרה בפגיעה בבריאותם ובחייהם של ילדים היא העיקר! (ולא ההתחבטות אם ניתן לכנות זאת 'תסמונת')...
המעניין הוא, שה-ICD 11 מונה את ההורה כגורם הסיכון הבלעדי ובפועל מחולל/ת הפגיעה בבריאות הילד/ה. הכותרת של QE52 היא:
Problem associated with interpersonal interactions in childhood
ובעברית: בעיות המיוחסות ליחסים בינאישיים בילדות. תת-סעיף QE52.0 נושא את הכותרת: Caregiver-child relationship problem ובעברית: בעיות מערכת יחסים של מטפל/ת-ילד. תת-סעיף QE52.1 נושא את הכותרת: : Loss of love relationship in childhood ובעברית: אבדן מערכת יחסים של אהבה בילדות. לדעתי יש להחיל זאת גם על העדר וגם על לקות-קשה (כי המילה/מונח "אבדן" באנגלית מתייחסת גם להעדר). בעברית, כשמתייחסים ל"אבדן", משתמע שמשהו היה קיים ואבד - ולא כך הוא במקרים של ניכור הורי. להורים מנכרים אין יכולות אהבה אותנטית, למעט אהבה עצמית. הם כן יודעים לחקות הטב ביטויים של אהבה (ברמה שמתעתעת בכל אדם בריא בנפשו, הקרוב אליהם) ובניגוד לרוב המבוגרים, ילדים הם ססמוגרפים רגשיים מלידה!