top of page

האתר למודעות, זיהוי ותמיכה
במצבים של
התעללות רגשית/מילולית סמויה

גלים בים
המונח באנגלית הוא
 Gaslighting

עמעום הדעת - Gaslighting: זה סוג של 'שטיפת מוח' הדרגתית ואיטית, אך יעילה ביותר. זו השיטה המועדפת על המתעללים רגשית, שמאפשרת להם לכפות את רצונם על הזולת. שיטה זו מפתחת ברוב החשופים לה *פוסט טראומה מורכבת ומשנה את מסלול חייהם לרעה ולבלי הכר.

העיניים מספרות והפה שותק...

נשים מעבדות תחושות ורגשות אחרת מגברים

עיניים ירוקות עצובות
גברים סובלים בדממה

גברים מתרסקים בחומרה, בשל המבנה הרגשי שלהם

גבר עצוב

אם את/ה חשים ירידה בביטחון העצמי
ו/או הדרדרות בערך ובהערכה העצמית שלכם, או "רק" ברמת תפקודכם וביצועיכם, אך אינכם מסוגלים להצביע על הסיבה/הגורם לכך (למרות שאתם "שוברים את הראש") – הסיכוי שאתם נפגעי התעללות רגשית ומילולית סמויה (ה.ר.ס) וגסלייטינג גבוה מאוד.

המוח האנושי איננו מחווט לגרום לנו אושר, אלא להגן עלינו!
"הגנה" זו, מאפשרת לנו להמשיך את חיינו (לשרוד), לכאורה בתפקוד מלא.
בפועל, ה"תשלום" עליה מתבטא בהדחקה של *
הצרכים הרגשיים שלנו ובפגיעה ברווחתנו, *הרגשית, *הנפשית ו*הגופנית.

נקודות למחשבה

הסבר על  האתר
ומעט עליי

בדקו האם, שלא בידיעתכם, הפכתם לנפגעי התעללות רגשית סמויה/ה.ר.ס:

1. אתם כל הזמן באים בטענות כלפי עצמכם. עסוקים בלבקר ולבדוק את עצמכם, ללא הרף.

2. אתם תוהים בינכם לבין עצמכם כמעט מדי יום, אם הבעיה שלכם היא "רגישות יתר".

3. לעתים קרובות אתם חשים חוסר ריכוז במהלך יומכם, עד כדי עצבנות ותחושה של אי-שקט.

4. אתם רוב הזמן מתנצלים ומצטדקים בפני הדמות המשמעותית ו/או הסמכותית בחייכם: אבא, אמא, בן/בת זוג, מנהל/ת...

5. אתם מתקשים להבין, איך זה שאינכם מסוגלים להיות מאושרים ו/או שמחים יותר לנוכח הדברים הטובים בחייכם.

6. אתם מעלים בפני עצמכם ואחרים "תירוצים" ו"הנחות" כדי "להסביר רציונאלית" את התנהגות בן/בת הזוג, או אדם משמעותי אחר.

7. אתם עסוקים בהסתרת מידע מחברים וקרובים, כדי להימנע מהצורך במתן הסברים או לתרץ תירוצים.

8. אתם חשים ואפילו יודעים "בעצמותיכם" שמשהו ממש אינו כשורה, אך אינכם מצליחים להגדיר לעצמכם (ובוודאי שלא לאחרים) מה בדיוק מפריע לכם. מה מאוד לא תקין...

9. אתם מתחילים "לעגל" את האמת כדי להימנע מלגלוגם של אחרים ומעיוותים של המציאות.

10. אתם מתקשים לקבל החלטות פשוטות.

 

11. יש לכם תחושה שבעבר הייתם אדם אחר: יותר בטוחים, עם יותר שמחת חיים, יותר נינוחים.

12. אתם חשים חסרי תקווה וחסרי שמחה.

 

13. אתם חשים, שמה שלא תעשו "אבוד" לכם.

14. אתם תוהים אם אתם בכלל ראויים להיקרא בן/בת של, אמא/אבא של, בן/בת זוג של, עובד/ת של, אשתו/בעלה של...

15. מן הסתם, גם הצורך למימוש עצמי והאנרגיות לכך, הולכים ומתמוססים לכם. ביחד עם תקוות ושאיפות קבילות ובנות מימוש שהיו לכם.

* השאלון בנוי הדרגתית: די אם עניתם בחיוב "רק" על אחת השאלות בין 10-ל-15 כדי לאותת לכם, שמשהו ממש לא כשורה. אם עניתם על יותר מ-2 שאלות בין 1-9 בחיוב, אתם בדרך ל"אזור האסון"... - הפועל ה.ר.ס מטיב לתאר זאת.

** במידה שאתם תוהים לגבי מערכת יחסים שלכם עם אישה (בת זוג, אמא, חברה, אחות, מנהלת...) - פנו למאמר על הפרעת אישיות גבולית. במידה שהמדובר בגבר (אבא, בן זוג, חבר, אח, מנהל...) - פנו למאמרים על נרקיסיזם. עברו על רשימת המאפיינים. נשמע מוכר? זקוקים *להמחשה?

  • ...ואם הנפגעים מתקשים לזהות, גם אם פנו לטיפול (על רקע דיכאון, כאבים כרוניים, תשישות ו/או כל תלונה אחרת), אין לצפות מאיש לגלות ולטפל במקור התלונות, אלא רק בתסמינים (סימפטומים) שהובילו לטיפול. איתור, זיהוי וניטרול השפעת המקור יכולים להימשך לנצח... כי המדובר במורסה סמויה ולא בשריטה שמחלימה עם פלסטר.

  • התעללות רגשית סמויה היא בפוטנציאל נחלתה של כל דמות סמכות ו/או משמעותית בחיינו. גברים ונשים כאחת: הורים, בני/בנות זוג, מורים, מנהלים (בוסים) ואפילו ילדים בוגרים.

  • התעללות רגשית סמויה מתקיימת ב- ולמשך כל זמן קיום הקשר עם אותה דמות משמעותית. גם "הפוגות" אקראיות של "נחמדות" הם חלק ממנה.

  • כל אדם נורמטיבי בסיטואציה דומה, יתחיל לפקפק בעצמו וביכולותיו (זיכרונו, בינתו, יכולת הבנתו, תפיסתו...). בדומה לכל אדם שחווה *אהבה נכזבת, שמרסקת את ליבו/ה ועולמו. איש מאיתנו לא מחוסן.

  • על המאמצים הנדרשים "לרצות" את המתעלל/ת משלמים במחיר *בריאות נפשית וגופנית.

  • למרות שהמדובר בחיי יום-יום שוטפים ולא באירוע טרוריסטי - הנפגעים בסיטואציות ביתיות ומשפחתיות מפתחים *היקשרות טראומטית שדומה לתסמונת השבויים (תסמונת שטוקהולם). 

הקמתי את האתר, כי לא מצאתי מידע מספק בעברית לתופעה שהולכת ומתפשטת בעולם המערבי - התעללות רגשית סמויה. (התפשטות התופעה דומה מאוד ל*התפשטות הקורונה...)

קיים קושי אמיתי לזהות התעללות מילולית/רגשית סמויה. זאת, היות שהיא מבוססת על קשר ממושך עם גברים/נשים משמעותיים בחיינו ועל המסרים, סגנון ונוסח התבטאותם המילולית בתקשורת שלהם אתנו. תקשורת מסוג *התעללות רגשית סמויה, לעולם לא תבוא כמתקפה, אלא כטפטוף "רעל" איטי.

 

קל לזהות סימנים של התעללות גופנית, הן כקרבן והן כ"צופה מהצד".

גם התעללות רגשית גלויה (צעקות, איומים, קללות, השפלות, זריקה ושבירה של חפצים...) - בעיקר אם ה"שכנים שומעים" (כלומר כשיש "עדים"), ניתנת לאישוש.

אך אפילו הקרבן עצמו של התעללות רגשית/מילולית סמויה, מתקשה לזהות זאת.

גם כשכול הסימנים והאותות מתקיימים בו/בה!

סרט המודעות לפוסט טראומה מורכבת

* זהו סרט המודעות לתסמונת פוסט טראומה מורכבת, ממנה סובלים כל(!) מי שעברו/עוברים התעללות רגשית  סמויה/ה.ר.ס, גם אם הם מכחישים, או כלל לא מודעים לכך.
הצבעים השונים מסמלים נפגעי טראומות ממושכות (רובן על רקע סוגים ומצבים שונים של התעללות רגשית), שסובלים
מ- *CPTSD 
למפתח הצבעים, *עברו לכתבה בנדון>

בגיל השלישי (60+) להתעללות רגשית סמויה סממנים מעט שונים, היות שחלקם נובעים מתנאי שטח במקביל לירידה בתפקודי הגוף.

הצורך להיות אהוב ולחוש מוגן, הוא צורך בסיסי של המין אנושי, ומושתת על רצף עקבי של יחס הורי ושל ודמויות משמעותיות בחיינו. כולנו נכנסים  לעמדת "הישרדות" ומגננה, אם הסביבה בה אנו חיים משדרת לנו ששום דבר לא בטוח. שהכול תלוי... בפועל המדובר בטרור! זה שניתן לראות ולזהות טרור פיזי, לא אומר שטרור נפשי "נסבל יותר" או מסוכן פחות לקיום שלנו.

תחושות של חוסר וודאות כרונית ומצב מתמשך של חוויית הישרדות (במערכות יחסים מוּנָעוֹת אהבה) - הינם קרקע פוריה לתסמונת השבויים, היא *סינדרום שטוקהולם. בהפוך על הפוך, מי שנפגע/ת "אסירי תודה" למתעללים על כל רגע של חסד. על כל "נחמדות"... ושלא במודע, מתחילים לשנות התנהגות כדי לזכות בעוד רגעים טובים. במצבי חיים בשוטף, ההגדרה המדוייקת למה שחווים זו *היקשרות טראומטית. האכזבות הקטנות והגדולות מהאהוב/ה שחווים בקשר, הופכות את הקשר ל*קשר של בגידה (שמסביר בדיוק מה חווים בהיקשרות טראומטית).

 

ככול שהלחץ, בו נתונים, גבוה יותר וממושך יותר, כן "תעורער" הזהות מהר יותר.

וכפי ששבויים וחטופים מתחילים להזדהות עם שוביהם, מי שעוברים התעללות רגשית "אנוסים" לשתף פעולה עם הדמויות המשמעותיות בחייהם, כי קשה לחשוב או להתמודד עם המחשבה של מה יקרה בלי הקשר הזה (הישרדותם של ילדים וחסויים תלויה בדמויות המטפלות, הישרדות של פרנסה תלויה במעביד, הישרדות בזוגיות תלויה ביחס של בן/ת הזוג, הישרדות/הצלחה אקדמית תלויים בציון של המרצה...). תהליך הריצוי הזה, את המתעלל/ת, הוא ששובר את הזהות האמיתית של כל אדם. בקשר בריא, אין צורך לבטל זהות כדי לקיימו. וויתורים הדדיים הם אמנם חלק מכל קשר טוב, אך מילת המפתח היא ההדדיות ומשקל הוויתורים של כ"א.

קשר בריא אינו תובע ביטול אישיות או זהות של מי מהשותפים לו. המשך קריאה: פרספקטיסייד perspecticide.

 

אנחנו לא צריכים לדאוג לקשר שלנו עם מי שבאמת אוהב/ת אותנו - אנחנו "חייבים" לרצות כרונית את מי שחשוב בעינינו ובה בעת מאיים על תחושתנו הרגשית, הנפשית ו/או הפיזית. תשומת הלב שלנו נכנסת לעמדת "הישרדות" ומופנית רובה ככולה למתעלל/ת. כלומר, שמזניחים או זונחים, שלא במודע, דווקא את מי שהיו יכולים להביע תמיכה והבנה אמיתית בנו.... ואת הפסקה הזו אני כותבת ברבים, מהסיבה הפשוטה, שכל אדם נורמטיבי שייקלע לסיטואציה דומה יגיב באותה דרך. בדיוק באותה מידה שכ"א מאיתנו יגיב אם ייחטף או ייפול בשבי. זה לא תלוי השכלה, אינטליגנציה, מוצא, מצב כלכלי וכו', זו תגובה טבעית של כל נפש חיה.

התעללות רגשית סמויה הינה פעולה תוקפנית על זהותו ומהותו של הזולת, שכובלת/אוסרת אותו לתוקף/ת - מי מאיתנו לא צריך להרגיש אהוב, מוגן ומוערך ע"י מי שהוא/היא אוהבים או זקוקים להם?

5 הפחדים המולדים של כולנו

פחד מנטישה הינו פחד מולד (מובנה) של כל האנושות (ידוע על 5 סוגי פחדים, המשותפים לכולנו).

עם פחדים מובנים לא ניתן להתמודד בצורה רציונאלית, או בשכלתנות. המינון של הפחדים

בכ"א מאיתנו, הוא אינדיבידואלי. אך  בכ"א מאיתנו קיימים כל ה-5. מתעללים רגשית משפעלים

את הפחדים הללו ב"אובייקט" המטרה שלהם (משתמשים בטכניקות של מניפולציה רגשית).

 

לפי ד"ר קרל אלברכט, מחמשת הפחדים הללו נובעים כל שאר הפחדים שלנו:

1) פחד מלחדול להתקיים, ממוות, מחיסול. (פחד גבהים, פחד מטביעה וכו' נובעים מהפחד הזה)

2)  פחד מאבדן אבר גופני כלשהו - פחד מפגיעה גופנית (פחדים מחרקים, זוחלים וחיות אחרות נובעים מהפחד הזה)

3) פחד מאבדן עצמאות - הפחד מלהיות אסור/אזוק, מלהיות תחת שליטה של נסיבות שאינן בשליטתנו...

4) פחד מפרידה/נטישה - פחד מאבדן קשר/ים, חרם קבוצתי, "*שתיקה רועמת", חוסר/העדר תקשורת... (תחושות של קנאה, למשל, יכולות לנבוע או מהפחד הזה או מהפחד של גריעה מהערך עצמי).

5) פחד מאבדן האגו - הפחד מעלבון, בושה, או כל מצב שייגרע מהערך העצמי שלנו.

 * אילו היה ניתן להתמודד עם הפחדים הללו בשכלתנות, היה ניתן למחוק אותם.

רובנו, רוב הזמן מונעים דווקא מהפחדים שלנו.

יש לי מספר מקצועות, אך אף אחד מהם לא בתחום הרגש/הנפש במוצהר. כלומר אין לי תעודה של פסיכולוגית או פסיכיטארית. למרות שבמסגרת לימודי בתחום הבריאות גם עבדתי במסגרות לטיפול נפשי,  בחרתי שלא לעסוק בכך. לא "במוצהר". אני כן עוסקת בתחום הבריאות הגופנית, במקביל לתחום התקשורת.

מנסיוני האישי והמקצועי (של עשרות שנים), בריאות גופנית לא יכולה להתקיים לאורך זמן, לנוכח פגיעה רגשית מתמשכת.

אישית, אינני עושה כל הפרדה ביניהן, בבואי לטפל באדם ובחפשי אחר פתרונות לבעיות בריאות שאינן תוצר ישיר של גנטיקה, חבלה, או גורם זיהומי חריף.

לדעתי, כל שאר התחלואים נוצרו על רקע חולשת המערכת החיסונית, הכרוכה ושלובה בחוסן הרגשי. 

חז"ל, הרמב"ם ורבים וטובים ממני ידעו ויודעים זאת: נפש בריאה בגוף בריא ולהיפך.

לצורך "המחשה" של המצבים המתוארים באתר, פה ושם "ניקדתי" את התכנים בדוגמאות וקטעים אישיים של מְסִירוּת ומְסוּרים.

שתפו גם אתם.

* האתר נועד לכול החיים, אך מוקדש באהבה ובגעגועים לאבי, סבתי וסבי ז"ל, ניצולי השואה: יוליוס, דוניה ומרקוס Löbl - יהי זכרם ברוך.

עלה טרופי
bottom of page