top of page
 +60.jpg

התעללות רגשית סמויה בקרובי משפחה
בגיל השלישי (ואף קודם לכן)

מה שמייחד התעללות רגשית/נפשית/פסיכולוגית בקרובי משפחה מבוגרים (שהולכים ונחלשים) זה, שהיא איננה "אקסקלוסיבית" למי מבעלי/ות הפרעת אישיות נרקיסיסטית כלשהיא ועלולה, "לזלוג" גם ליחסים ולקשרים עם בני משפחה אהובים (שחפים מאחת מארבעת הפרעות האישיות, המפורטות באתר). איכשהו מגיל 60 ואילך, גדל הסיכוי שמי מהקרובים ואהובים עליכם יסבול/תסבול מהתעללות רגשית, אם כי לאו דווקא מכוונת או בזדון, וגם לא בהכרח מודעת.

זו יכולה להיות התעללות שנובעת פשוט מתנאי המחייה שלהם או מאירועי העבר, ולאו דווקא מפעולה "עויינת" של אדם אחר כלפיהם. הווה אומר המצוקה הנפשית/רגשית שהם יחוו, עשויה לנבוע מתנאים של הזנחה ובידוד (דווקא בגלל שהם אלו שגדלו אותנו או, שמתמיד אהבנו והערצנו).

 כי קשה "לתפוס" את מי שהיו מבוגרים שאהבנו והערכנו בצעירותנו, כחלשים, או כקרבן למשהו ולמישהו. אנו סומכים עליהם שהם יודעים מה ומי עושים להם טוב ובוודאי, שהם יודעים לנהל את חייהם. וכלל לא עולה בדעתנו שהם עשויים להזדקק לסיוע כלשהו). לעתים, זה עלול לקרות גם במצבים בהם ילד/ה בן/ת זוג חיים לצדם. 

בין אם המדובר במי מההורים או בשניהם, בסבים או בדוד/ה (שהתאלמנו או נותרו לבד) או אולי אח/ות מבוגרים משמעותית מכם - זה עלול לקרות ממש מתחת לאפינו, מבלי שנדע להבחין בכך. ולא רק שזה מצב עצוב ומכמיר לב, זהו אות קלון לכולנו כבני אדם וכחברה.

אין ספק, שלטיב מערכות היחסים בתוך המשפחה, שנבנו במהלך שנותיהם, היכולת להרוס או לתמוך ברווחת מי שגילו/ה מתקדם. גם אין ספק, שאם מי מבני המשפחה הגרעינית שלהם, או זו שהם הקימו, כן בעל/ת אחת מארבעת ההפרעות האישיות הנרקיסיסטיות, עם היחלשותם מסיבות אחרות, מצבם הרגשי/נפשי יוחמר והפגיעות הרגשיות שהם חוו (או עדיין חווים) ממי מקרוביהם (גם אלו שנפטרו) "תרמנה ראשן". זה יכול להתבטא בדיכאון, במחשבות פרנואידיות ואפילו באבדן קשר עם המציאות.

 

מעבר לאמור בפתיח, מה שמבדיל בין התעללות רגשית סמויה בגיל המבוגר (המכונה הגיל השלישי), מהתעללות בכל קבוצת גיל אחרת היא העובדה, ששאר סוגי ההתעללויות (בין אם התעללות כלכלית, פיזית, או מינית ובין אם תנאים של הזנחה או בידוד) בגיל הזה, הפגיעה הרגשית/נפשית במי שמוחם צלול, תהיה חמורה יותר מאשר סוג ההתעללות לה הם נחשפו. לכך מצטרף אלמנט הבושה המוגבר שלהם והחשש שלהם "לשבור" את התדמית שהם יצרו לעצמם במהלך שנות חייהם.

בעוד אפילו "סתם" שכנים או אנשים זרים לחלוטין מסוגלים להבחין או לקלוט כשילד כלשהו נמצא במצוקה, גם מכרים ובני משפחה קרובה מתקשים לראות מעבר לתדמית שאדם מבוגר בנה ומאמין בה.

אחד הדברים שלמוח האנושי קושי אמיתי לעבד הוא, לראות או לזהות באדם שמתמיד אהבנו, הערכנו ואפילו הערצנו, חולשה כלשהי. כי גם אנחנו "הסתגלנו" למקומם בחיינו.

בתיאוריה, מתחיל מה שמכנים "הגיל השלישי", בסביבות גיל היציאה לגימלאות/פנסיה. יחד עם זאת ועם כל הכבוד לתיאוריה, לקדמה, לקצב ולתוחלת החיים שעולים מדי שנה ולראיית גיל 40 הכרונולגי של ימינו כ- 30 החדש - גם אם נראים ו/או מתפקדים בגיל 50 פלוס ואילך כ"ינוקות", אין זאת אומרת  שה"בלאי" וה"שחיקה" של השנים אינם קיימים. הם פשוט "מוסווים הטב". ניתן לראותם בצילומי הרנטגן וההדמיות השונות וניתן להבחין בהם גם בקווי אופי שנחלשים או דווקא מתעצמים: יש מי שהופכים ל"רכים יותר", סבלניים יותר ויש מי שהפיוז אצלם מתקצר...

ההגדרה הרחבה של התעללות בגיל השלישי: התנהגות/פעולה, או העדר פעולה, של אדם המוכר והאמין על מי שגילם עבר את ה- 60, הפוגעים, מסכנים או גורמים למצוקת המבוגר/ת. בין אם במכוון ובין אם כפועל יוצא של יחס או העדרו.

גורמי סיכון להיחשפות קרובים ואהובים שגילם מתקדם, להתעללות רגשית:

  1. התרופפות בריאותם הגופנית, אם כתוצאה מהחמרה של מחלה כרונית ואם כתוצאה מאירוע חריף.

  2. שחיקה רגשית/נפשית שלהם בשנים עברו, שלא ניתן היה לזהות קודם לכן, מתחילה "לגלוש" החוצה וניכרת בהתנהגותם וביחסם לעצמם ולאחרים.

  3. מצב כלכלי שהדרדר אם בשל היציאה לגמלאות, השקעות מוטעות בעקבות מחלה ממושכת והטיפולים היקרים, או מכול סיבה אחרת.

  4. מאבקי אינטרסים או אף ירושה שרוחשים "מתחת לפני השטח" בין אם בין ילדיהם או קרובים אחרים.

--------------------

סימנים להיחלשות ו/או להתעללות, או להפיכתם ל"טרף קל" להתעללות (בין אם גברים ובין אם נשים):

  • היא/הוא מוותרים על פעילויות או עיסוקים שמתמיד שמחו אותם.

  • היא/הוא פחות מוקפדים או מקפידים בהופעתם (שיער, ציפרניים, הלבשה וכו').

  • מתלונן/ת על בעיות בשינה (שעד לאחרונה, לא היוותה להם בעייה).

  • קצרי סבלנות, או באי-שקט ועצבנות.

  • בזמן ישיבה, "מתנדנדים" קדימה ואחורה (זהו אחד הסימנים לטראומה).

  • ניכר שהם ירדו במשקל, אך לא מסיבה שידועה לכם ו/או להם.

  • בכל פעם שאתם נפגשים, אתם מבחינים בחבורה, שריטה או שטף דם בעורם החשוף (פנים, צואר, זרועות או רגליים).

  • שמתם לב שאביזר עזר כמו משקפיים, או מכשיר שמע או תותבות היה יכול להועיל, אך אין בנמצא. או שהם לא מצליחים למצוא את שהיה להם, או שהוא אבד להם והם "מסתדרים בלעדיו".

  • נוכחתם שהוא/היא "לא בהכרח" נוטלים את התרופות שלהם בצורה מסודרת, או שברחבי ביתם פזורים מספר כדורים...

  • הבית נראה מוזנח או בלתי מטופח, או שברור לכם שחסרות לו/ה תמיכות כלשהן, למרות שמצבם הכלכלי תקין.

  • במידה שיצא לכם לפתוח את המקרר בביתם, או לחפש דבר מה במטבח והתחוור לכם שחסרים להם מצרכי מזון, או אין מצב לארוחה חמה

  • במידה שהם התאלמנו או התגרשו בשנים האחרונות, או חוו אבדן משמעותי להם, ונדמה/מרגיש לכם שהם "מדשדשים באבדן" באופן קבוע. בדידות/בידוד חברתי מהווים לכשעצמם גורם התעללות רגשית.

 

גם אם באמת ובתמים אכפת לנו מבן/ת המשפחה שלנו או חבר /ה יקרים וקרובים לליבנו, כשהמדובר בקרבה גבוהה שלנו לאדם, כולנו נוטים שלא לשים לב לסימני מצוקה בהם, או לשינויים "קלים" ביחסם לעצמם, לאחרים ולסביבה. זאת שהמוח שלנו "זוכר" או "מורגל" להתייחס אליהם כמו תמיד.

אין זה משנה אם יש לכם אחים ואחיות שבאים לבקר, או קרובי משפחה אחרים שמבקרים אותם קבוע. באותה מידה שהמוח של כולנו נוטה להשלים לנו תמונות מה"מוכר לו", הוא גם מסוגל לקלוט /לזהות "אינסטינקטיבית" חולשה ואף שלא בזדון או בכוונת תחילה "לנצל" אותה (על אחת כמה וכמה אם קיימת כוונת ניצול). ואם אתם תוהים מה זאת אומרת "כוונת ניצול", ניתן לראות/לשמוע-על סיבות וכוונות ניצול בשפע במצבים של סכסוכים בין אחים ושל "מלחמות ירושה".

איך זה נראה? דוגמאות (להמחשה) לסוגי ההתעללות בגיל השלישי:

1) התעללות גופנית, אליה מתלווה התעללות רגשית

מעולם לא עלה בדעתו של משה לעזוב את ביתו.  גם לא אחרי שאשתו נפטרה והוא נותר בו לבד. הבעייה הייתה, שהוא היה זקוק לסיוע קל בפעולות היום-יום. הוא אמנם לא היה במצב סיעודי, אך כן מוחלש מפאת גילו. לו ולאשתו מעולם לא היו ילדים, אך הקשר הטוב שנרקם בינו ואשתו לבין הילדים של אחיו, היה קשר אוהב ותומך מיום לידתם. בהצטרפות מקרים, באותה עת שהביא את אשתו למנוחות, הייתה טלי, האחיינית שלו, בתהליך של חיפוש דירה. הסידור שהיא בינתיים תעבור לגור אתו, התאים לשניהם.

טלי, בת ה-28, מתמיד הסתדרה עם דודה. כצעירה נעימה וחייכנית, היא בהחלט התאמצה לסייע למשה כמיטבה. רק שהאיטיות בה הוא התנהל וזז "הטריפה" אותה. קרה לא פעם, שבחפזונה לצאת לעבודה או לפגישה, הייתה מזרזת אותו בקוצר רוח ובסגנון לא נעים, או פשוט דוחפת אותו. היא באמת השתדלה לגלות סבלנות, אך רמות התסכול שלה טפסו עם הזמן. לנוכח עול המחוייבות שנטלה על עצמה, הלך היחס שלה כלפי משה והתדרדר וכלל עלבונות וטריקת דלתות, בעוד על זרועותיו או רגליו צצו חבורות כחולות, ממעידות או מאחיזה לופתת מתסכול. השכנים שמעו מדי פעם את צעקותיה של טלי ואת עוצמת טריקת הדלתות. שכנה, שנתקעה בחדר המדרגות עת חיפשה את מפתחות ביתה, שמעה באחד הימים את יבבותיו של משה והזעיקה משטרה. השוטרים מצאו אותו שרוע בחדר האמבטיה, במצחו חתך מדמם ועם מפרק ירך שבור. בחפזונה לצאת את הבית באותו בוקר, דחפה אותו טלי לכיוון הדלת הפתוחה של חדר האמבטיה ויצאה בסערה את הבית, מבלי לייבש את הרצפה אחרי שסיימה להתקלח ולהסתדר ומבלי לוודא שהוא הספיק להיאחז ולהיתמך בכיור.

2) התעללות רגשית-נפשית-פסיכולוגית

המעבר למגורים משותפים עם בתה, נכדיה וחתנה, בביתם הפרטי והמרווח, שהכיל יחידת דיור פרטית, היה אמור להוות לשולה שיפור ניכר בתנאי החיים והמחייה שלה. אמנם, היא לא תמיד הרגישה בנוח במחיצתו של איתן, בעלה של בתה, אך בינכה הייתה ממוקדת בנכדיה ולא נתנה את דעתה לתחושותיה אלה. ובינכה, כשהבת שלה בבית, מתייחס אליה איתן בכבוד ובנעימות.

הבעייה מתחילה כשרק היא ואיתן בבית (או כשהם רחוקים מאזני אחרים). הוא אומר לה שהיא מטומטמת, שהיא מגעילה אותו ושעדיף שהיא תתנהג יפה, אם היא לא רוצה שהוא ידאג להעביר אותה לבית אבות. הוא מזהיר אותה חדשות לבקרים, שאם היא תעז אף לרמוז לבת שלה על דעתו ויחסו כלפיה, הוא לא רק יכחיש זאת, אלא גם ינקה את חשבונות הבנק וייזרוק אותה ואת הבת שלה לכלבים.

יעל, הבת של שולה, מתקשה להבין מה עובר על אמא שלה, שלכאורה הולכת ומסתגרת בד' אמותיה ומוכנה לצאת מחדרה רק לצורך הארוחות המשותפות (וגם זה לא תמיד). היא מניחה בטעות, שזה פשוט עניין של הזמן, שלוקח לאמא שלה להסתגל לסביבת המגורים החדשה.

3) התעללות כלכלית, מלווה בהתעללות רגשית

קובי, הנכד של שרה הקשישה, הוא הנכד האהוב עליה מכולם. גם כשבעלה עוד היה בחיים, הוא היה קופץ לבקרם לעתים תכופות ומדי פעם אף מסייע בתיקון קל או ברכישת חלף לכיור או לאחד המכשירים החשמליים שבלו או התקלקלו.

בשנה האחרונה, קשה לה יותר היציאה מהבית בכלל וסחיבת סלי קניות בפרט. גם ההמתנה בתורים בבנק או בדואר מכבידים עליה וקובי עושה למענה בחפץ לב. לעתים מסיע אותה ממקום למקום, או ממתין אתה באחד התורים (בעודו דואג לה למקום ישיבה). בתחילת השנה אף התלווה אליה לקניות ובינכה הוא זה שסחב וסידר את המוצרים במטבח.

עם הגיע החורף, הגשמים והקור, הציע קובי שאין טעם שהיא תצא מהבית במזג אוויר סגרירי ו/או סוער ושהוא יעשה למענה את המוטל. היה לה טבעי לחלוטין לערוך למענו את רשימת המצרכים והמטלות ולתת בידו את כרטיס האשראי שלה.

רק לאחר חלוף מספר חודשים, כשהצ'ק השנתי שנתנה לסוכן הביטוח שלה, לכיסוי מכלול ביטוחיה חזר, התחיל להתחוור לה, שקיים מצב שקובי נכדה האהוב, כנראה השתמש בכספיה גם לצרכיו האישיים. בתיאוריה, המדובר בהתעללות כלכלית, במהלכה גורעים מהקשיש מיכולתו לממן את צרכיו. בפועל הפגיעה באמון, האכזבה ומפח הנפש מאדם עליו סומכים ושאותו אוהבים חמורים לא פחות מהעדר היכולת לשלם.

כשהחברה, הסביבה, הסובבים ואף הקרובים מכול "עיוורים" לסימנים, או טרודים למדי בענייניהם ובחייהם הפרטיים, אז אין שומע, אין רואה ואין מבין - אך יש קרקע פוריה לעוד עוולה חברתית/תרבותית, קרקע נוספת להתעללות רגשית.

סימנים אפשריים להתעללות בגיל השלישי: גם שניתן ליחס את חלקם לסיבות שונות אחרות)

סימנים להתעללות כלכלית:

  • רכישות "תמוהות" - רכישות של מוצרים ו/או שירותים שכלל אין להם צורך בהם, או רכישות תכופות מאותו מקור/ספק.

  • דפי בנק שמצביעים על משיכת מזומנים תכופה, הזמנות "לא ריאליות" של פנקסי צ'קים, או הוצאות "קטנות" מפוזרות על מספר בתי עסק, שספק אם היו בהם.

  • אם לא קיים רצף של דפי הבנק.

  • ערימה של דברי דואר שכלל לא נפתחו.

  • התראות לגבי תשלומים שלא בוצעו.

  • סיפור על "חבר/ה" חדשים או שכן/ה ואפילו קרוב משפחה רחוק, שהתנדבו להקל עליהם בשוטף.

  • אבדן של חפצים או ניירות אישיים.

  • מחסור במוצרי מזון (בין אם במקרר ובין אם במטבח), חרף מצב כלכלי טוב, סביר.

  • מלחמות ירושה סמויות או גלויות בקרב ילדיהם או הקרובים להם.

סימנים להזנחה:

  • ירידה מוגברת במשקלם, או ירידת משקל "בלתי צפויה".

  • העדר תיאבון.

  • סימנים להתייבשות (גם בלבול, או אוריינטציה ירודה, עשויים להצביע על מחסור בנוזלים)

  • לבוש סתור, או בלתי הולם, או לא נקי.

  • ניכר שלא התרחצו ""לאחרונה".

  • פריחות ותופעות עוריות תכופות ומגוונות.

  • פצעים, דלקות, חתכים שאינם מטופלים.

  • מרשמי תרופות מחודשים קודמים.

  • עזרים שבורים או חסרים: משקפיים, שיניים תותבות, מקל הליכה/הליכון...

  • הדרדרות, בלתי צפויה, במצב הגופני.

  • סביבת מגורים סתורה, בלתי נקייה ו/או מסוכנת להתניידותם.

  • מכת ג'וקים או שרצים אחרים.

  • תיקונים דחופים בבית, שאיש לא הוזמן לסדרם.

  • בלבול, מיעוט ביציאה מהבית ובמפגשים עם אחרים, התבודדות, יאוש שאינם אופיינים להם...

 

סימנים להתעללות רגשית/נפשית/פסיכולוגית (אם כי קשה יותר לזיהוי, בד"כ מלווה בהתעללות מסוג אחר):

  • סימני/אותות מצוקה ו/או חרדה בנוכחות אדם (גבר או אישה) מסויימים.

  • עלייה או ירידה משמעותית במשקלם.

  • דכדוך או דיכאון, שאינם אופייניים להם.

  • הימנעות ממפגשים ו/או יציאה מהבית. התבודדות בלתי אופיינית.

  • שינויים "משמעותיים" במאפיינים שלהם.

  • בלבול או שיכחה" שאינם אופייניים להם.

  • התנהגות "מוזרה" כמו נדנוד הגוף קדימה ואחורה, מציצת אצבע, או נשיכת עצמם.

  • לחץ דם גבוה בשוטף ומעבר לרגיל שלהם.

  • בעיות חדשות בשינה, או החמרה משמעותית בדפוסי השינה שלהם.

סימנים להתעללות גופנית:

  • חבורות או חתכים, שמקיפים את הזרוע או הרגל או הגוף (גב ובטן).

  • חבורות שמופיעות משני צידי גופם אך באותם מקומות.

  • חבורה/ות במספר גוונים של החלמה.

  • כוויות מסיגריות.

  • חתכים, חבורות, צלקות שאין להם הסבר.

  • שברי עצם ו/או נקעים תכופים.

  • דימומים, לכאורה נטולי הסבר.

  • עזרים כגון משקפיים או שיניים תותבות, שבורים.

  • שן שפתאום חסרה בפיהם.

  • נשירת שיער/קרחת באזור קטן אך ממוקד בראשם.

  • אשפוזים חוזרים ותכופים בגין אותה תלונה/סיבה.

  • חבלות ו/או פגיעות שלא טופלו במיידי.

  • "גיוון" של תירוצים/סיבות, לתופעה שזיהיתם, אך שאין בהם כל היגיון/הסבר הולם.

סימנים להתעללות מינית:

רובם ככולם יכולים להיות מזוהים רק ע"י רופא או מטפל/ת צמודים, למעט מחלת מין כלשהי, או בגדים קרועים ו/או מוכתמים בדם (בעיקר בגדים תחתונים).

התעללות בגיל השלישי לא מפסיקה מאליה, כן עשויה להחמיר. רק מעורבותו של אדם אחר יכולה לעצור אותה!

איך ניתן לסייע

 

  • אם הגעתם לביקור ואתם חושדים שמשהו אינו כשורה, נסו תחילה לברר מה קורה, בשיחה ב-4 עיניים. "מותר" להגיד שאתם מודאגים.

  • גם אם לא זכיתם לקבל תשובה מתקבלת על הדעת, דווחו על חשדותיכם לבני משפחה או קרובים אחרים. אם אין  לכם עם מי לטכס עצה, התקשרו לרופא/ת המשפחה שלו/ה, למוקד העירוני או למחלקת הרווחה הקרובה (ובקשו לדבר עם מחלקת הגיל השלישי). אפשרויות נוספות היא לפנות לארגונים ועמותות של מתנדבים, ואפילו לרב בית הכנסת הקרוב. תארו במדוייק מה ראיתם או מה גרם לכם לחשוד ובקשו עצה וסיוע. אין צורך "להביא הוכחות להתעללות". זה תפקידם של אנשי המקצוע.

  • זכרו, חלק ניכר מאוכלוסיית המתקדמים בגילם, מתביישים או חוששים שדבריהם יגיעו לאזני המתעלל/ת. דבר שיחמיר את מצבם. האמת היא, שאיש מאיתנו לא "נהנה" מלהיות תלוי בזולת, בשוטף.

  • במידה שאתם יכולים ופנויים לסייע במיידי (לקפוץ לקנייה או לסידור נדרש 'בקטנה'), הציעו זאת, בעדינות (כגון: מה דעתך ש...). בשום פנים ואופן אין לקחת את כל ה'תיק' על עצמכם, גם לא אם אין זולתכם!!! (להזכירכם, קיימות תמיכות בקהילה, קיימים מתנדבים ומתנדבות ואפילו קב' קטנה של ילדים מביה"ס הסמוך, יכולה להאיר את יומם ולדאוג לקנייה קטנה של לחם, חלב או ביצים).

  • טיפול ודאגה בשוטף ברווחת קרוב/ת משפחה, גם אם מתגמל, הינו משימה ליותר מאדם אחד, על אחת כמה וכמה אם ברצונכם לשמור על מערכת יחסים טובה ומכבדת ביניכם. חרף כל "המנטרות" החברתיות והתרבותיות, גם אם אתם בנם/בתם היחידים, דאגו לתמיכות של מספר אנשים או של רשויות הבריאות  והרווחה. שימו לב: ככול שקרבת הדם והקשר ביניכם ראשוניים יותר, כן עדיף להתמקד בארגון התמיכות (והתומכים) הנדרשים. עדיף שתשארו קרובים לליבם והם לליבכם מבלי שאיש מכם יירטון או יפתח כעסים על הזולת בשל "החלפת התפקיד" שלכם (זו גם הסיבה המובילה לכך, שמבחינה אתית, עדיף לעוסקים בתחום הרפואה להימנע מטיפול בקרובים להם ביותר. רגשות של קרבה, שמשתרבבים לטיפול מקצועי, עלולים לחבל בתוצאותיו, לשני הצדדים).  

למה לשים לב: שינויים מתבקשים, בהתאם למידת הצורך

  • הסרת כול מכשול, בביתם של מי שרגליהם כבדו: יש לפנות שטיחים ואבזרי קישוט ועיצוב מהרצפות (למניעת הנגפויות ונפילות. במידה שקיימים אבזרי הליכה (כגון הליכון, מקל), לוודא שהם מותאמים לגובה וליציבות הדרושים.

  • להשתדל שכול שדרוש לחיי היום יום בשוטף, יהיה בהשג ידם (שלא יצטרכו להתאמץ או לעלות על כיסא כדי להשיגם).

  • לחצן מצוקה אישי (גם אם הם מתפקדים כ"פרגית" אך חיים לבד).

  • האם חסר להם מכשיר או אבזר עזר, או שמא הקיים לא מותאם לצרכיהם (משקפיים, מכשיר שמיעה וסוללות, תותבות ועוד).

  • אפשרות קבילה וזמינה לארוחה חמה ביום.

  • האם תרופות המרשם שלהם מסודרות לפי ימים ושעות בשבוע?

  • סיוע בהכנת מערכת יומית לשתיית נוזלים (ככול שמתבגרים, פוחתת בכולנו תחושת הצמא.  מעל לגיל 70, מחסור בנוזלים מוביל, מעבר לפגיעה במערכות הגוף השונות, למצבים של בלבול, אף ברמה של דמנציה. המינימום היומי הוא של ליטר נוזלים (יוגורטים ומרקים נחשבים כנוזלים) והאופטימלי נע בין ליטר וחצי ל-2 ליטרים ביום (אם אין מניעה רפואית).

  • וודאו שהכניסה והיציאה אל ומ- חדר האמבטיה והשירותים נוחות ושקיימות ידיות אחיזה בהשג ידם. וודאו שהכניסה והיציאה מהמקלחון או האמבטיה פשוטות להם ושבמידת הצורך הם יכולים להשתמש בכיורים עת הם יושבים על כסא (כדי לשטוף ידיים ופנים, לצחצח שיניים, להתגלח ואפילו "רחצת חתול").

  • בררו , מתי לאחרונה נפגשו עם מי ממכריהם וחבריהם או סתם יצאו לטיול רגלי או "סידור" בשכונה. האם יש להם פעילויות מחוץ לבית?  במידה שלא, ניתן לתאם ביקורים קבועים של קרובים, בני משפחה אחרים או שכנים טובים.

המודעות שלנו תחסוך מהיקרים לנו, שגילם מתקדם, התעללות רגשית שנובעת מהזנחה, התעלמות או "עיוורון סלקטיבי". מספיק אם תדווחו את חששותיכם.
זו התעללות שכן באחריותנו וביכולתנו למנוע: כבני אדם וכחברה!

bottom of page