אגדת האמת והשקר

לפי האגדה מהמאה ה-19, יום אחד נפגשים האמת והשקר. אומר השקר לאמת:"תראי איזה יום יפה היום!" האמת מביטה לשמים ונאנחת, היות שאכן היה זה יום יפה. הם ממשיכים ללכת כברת-דרך ביחד, עד הגיעם לבאר.

 

אומר השקר לאמת:"המים מאוד נעימים, בואי נטבול ביחד!" האמת, החשדנית, בודקת את המים ומגלה שהמים אכן נעימים ושניהם מתפשטים וקופצים למים.

​

ואז פתאום, יוצא השקר מהמים, לובש את בגדי האמת ובורח.

​

האמת, הרותחת מזעם, יוצאת מהבאר ורצה אחריו, כדי לנסות להשיג לעצמה בחזרה את בגדיה.

​

כל  מי שרואים את האמת במערומיה, מסירים עיניהם ו/או משפילים את מבטם במבוכה, בדחייה ובבוז. יש גם הזועמים על הפגיעה שבחשיפתה.

​

האמת האומללה שבה לבאר ונעלמת מהעין, בהסתירה את בושתה.

​

ומאז, מסתובב לו השקר בבגדי האמת ועונה על הצרכים החברתיים, כי לאיש אין חשק, רצון או צורך להיחשף לאמת העירומה...