התעללות רגשית סמויה

=

גניבת זהותך

סוציופתים? פסיכופתים? - היינו הך! - הפרעת אישיות אנטי- סוציאלית - 

במידה שחשבתם שסוציופתים הם בני אדם שמתקשים חברתית, אוהבים להתבודד או, "חלילה", לוקים ביכולות שלהם לתקשר עם הזולת, טעיתם! סיוציופתים-הם-פסיכופתים-הם בעלי אישיות אנטי סוציאלית (ASPD או APD). הווה אומר מחבלים בחברה!  יתרה מזאת, למרות שרוצחים סידרתיים הם בעלי הפרעת אישיות זו, הם אינם מוגדרים כחולי נפש! (ולכן מועמדים לדין ואף מוצאים להורג). אין בעולם שפע של רוצחים סדרתיים, אך בסוציופתים שחיים בינינו יש עודף (כאחד מתוך 40 -30 איש ואישה, רובם גברים. פי 3 יותר גברים. גברים מהווים כ-3% מכלל האוכלוסייה, בעוד נשים מהוות כ-1%. יחד עם זאת, רוצחות סידרתיות אינן נופלות באכזריותן ובביצועיהן מגברים). כמו שאר המתעללים רגשית הסמויים, הסוציופתים יודעים ומודעים למעשיהם. רק שהם מובילים על 3 ההפרעות הנוספות, החולקות איתם את התואר(הפרעת אישיות נרקיסיסטית, גבולית או היסטריונית): ברמות התחכום, באיכות המניפולציות ובשליטה האבסולוטית שלהם בזולת. כ"א מהם הביא את דרגת ה"חביבות" שלו לכדי אומנות (כדי לנקות ולהסיר מעצמו כול חשד).

בבעלי הפרעה אנטי-סוציאלית, פושה העדר כל התחשבות בזולת ובזכויותיו. חסר מוחלט זה, של התחשבות בזולת, מוביל לסגנון התנהגות האופייני להם, היונק מהיצרים האפלים הטמונים בכל אדם  - עוינות ואלימות טהורות. שִׁפעוּל (מניפולטיביות) והונאה הם להם דרך חיים.  (המונח הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית, הוא המונח המקצועי ופסיכופתים וסוציופתים אלה שמות ההתייחסות השגורים בפי כל).

 

 

4 הבדלים בין הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית להפרעת אישיות נרקיסיסטית

לסוציופתים/פסיכופתים שפע של מאפיינים נרקיסיסטים - ההבדל העיקרי הוא שלא פעם עשויה לרחף סכנת חיים של ממש על מטרותיהם החיות (ו/או על עצמם). בעוד שפגיעתם של נרקיסיסטים  מהווה "תוצר לוואי"  של מעשיהם והתנהגותם, הפגיעה עצמה היא המטרה הראשית של הסוציופתים. היא כל המטרה שלהם. סיוציופתים/פסיכופתים פשוט נהנים להכאיב לאחרים. כאמור, רובם המוחלט אינם רוצחים סידרתיים, אך הם כן שואבים הנאה צרופה מפגיעה בזולת בד"כ לצורך היבנות כלכלית על חשבונו ו/או למטרת צבירת כוח.

לכך מתווספים עוד שלושה הבדלים - 1) לסוציופתים כללל לא "מזיז" אם מעריצים אותם, או בכלל מה מישהו חושב עליהם (בעוד שנרקיסיסטים "ניזונים" מהערצה ותשומת לב, ומלאים ב"ייחודיות" של עצמם); 2) הם אינם נוטים לקנא באחרים; ו-3) מאופיינים בהתנהגות בלתי חוקית ובשבירת מוסכמות חברתיות ושל התנהגות (נרקיסיסטים מקפידים לשמור על "פרופיל נמוך" או, נמנעים לחלוטין מהתקלות עם החוק ו/או מחוות דעת שלילית כלשהי עליהם).

במרבית המקרים של הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית, מתבטאים ניצניה הראשונים כבר בילדות מוקדמת: אלה ילדים ששואבים הנאה מהתעללות בבעלי חיים ובילדים אחרים. אל תשלו את עצמכם, התמקדותם בילדות בביתור בע"ח או הטלת מומים בהם - לא תוביל אותם בבגרות להיות מדענים וחוקרים (לשם כך דרושה יכולת כלשהי לתעל את הכישורים ה"מיוחדים" שלהם לכיוון חיובי).

אלה הילדים ש:

* יכאיבו במזיד לבני אדם ולבעלי חיים. יתעללו בהם מתוך כוונה.

* יישאבו נחת והנאה צרופה מהפחדה וממעשי בריונות.

* ישקרו "מבלי למצמץ", בשוטף ובמודע (ולא רק כדי להתחמק מענישה, אלא למען רווח אישי, או סתם כי הם יכולים או "מתאמנים" לתואר שקרנים פתולוגים...)

* ייטו לונדליזם/הרס והשחתה של רכוש ציבורי ו/או של הזולת (כגון: הצתת שריפות, "טינוף" של מקומות ציבוריים, קשקוש וקריעה של לוחות מודעות ופרסומים, השחתת ורמיסת פרחים וצמחים בגנים ציבוריים ובגינות פרטיות, שריטות עמוקות במכוניות חונות, שבירת אנטנות ועוד).

*במצבים של התפרצויות זעם ותסכול, הם עשויים גם לנתץ ולהשחית את החפצים של עצמם.

* לא פעם הם יעסקו בהונאה ובגניבה, ובעקביות ודבקות יעברו ויזלזלו  בכל חוק ו/או מוסכמה אחרים של התנהגות חברתית.

* "למען ההגינות" יש לומר, כי לילדים אלה נטייה "מדאיגה" לסכן את עצמם, או להכניס עצמם למצבים בעלי סיכויים מפוקפקים לצאת מהם בריאים ושלמים. רוב הזמן הם יינהגו על פי תשוקות אימפולסיביות, מבלי לתת דעתם על התוצאות.

 

כל עוד ילדים אלה הם קטינים על פי חוק - האבחנה המקובלת היא "הפרעת התנהגות" (אבחנה ששמורה לילדים ונוער עד גיל 15, בעלי הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית). אבחנה של הפרעת התנהגות מהווה מעין "קדימון" לאבחנה האולטימטיבית בבגרות - הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית (פסיכופתיה/סוציופתיה).

הן בילדים והן במבוגרים סוציופתים, המדובר בבעלי הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית: הם לעולם לא יחושו חרטת אמת על מעשיהם, התנהגותם ו/או דבריהם. יחד עם זאת, כבר מגיל מאוד צעיר הם מפתחים מיומנויות-על בחיקוי משכנע של נקיפות מצפון וחרטות (לפחות כול עוד חיקוי זה נועד לשרת אותם ולהרחיק מהם כל צורה של נזיפה ו/או ענישה - בין אם הורית ובין אם משפטית/חוקית).

במבוגרים יכולה הפרעת אישיות זו להכיל (בנוסף לתופעות בילדות):

* בעייתיות בשליטה על יצרים ותשוקות (מהסוג שמוביל לפיטורין סידרתיים ממקומות עבודה, ריבוי תאונות, קשיים

והתקלויות עם החוק ומדי פעם גם למאסרים ולריצוי עונשים בכלא).

*  במערכות הזוגיות שלהם/ן, הם יינהגו או כטפילים (פרזיטים), או כרודנים מתעללים ואכזריים. תשכחו מאינטימיות אותנטית.

* הם יהיו בעלי נטייה לצרוך סמים, להתמכר להימורים ולהתנהגות מינית מסוכנת וחסרת אבחנה.

* וברוב המקרים מי שמתכננים ומבצעים תוכניות עוקץ והונאה כלכליות בסדרי גודל "מכובדים" - זה הם.

* חוקים, שאינם החוקים שלהם - לא מעניינים אותם.

* ענישה מכול סוג, כולל קנסות כבדים, מעצרים ומאסרים תכופים וממושכים לא משפיעים עליהם.

לא גורמים להם לשנות את התנהגותם, אף לו לפרק זמן קצר, ובטח ובטח שלא מפחידים אותם.

בראש שלהם "שום דבר ואף אחד" לא יכולים להם. (זה גם המאפיין שמסייע בידי מקצועות הנפש לאבחן אותם כבעלי הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית). דבר אינו "מסיט אותם" מדרכיהם, אולי רק "דוחה להם ביצועים"...

*עוד פרט אחד קטן, מבדיל אותם מבעלי הפרעת אישיות נרקיסיסטית/גבולית - יכולתם האבסולוטית להקסים ולשלהב את הדמיון של כל אדם. נרקיסיסטים כלל לא מתאמצים  להסתיר את פרצופם האמיתי, או להתחבא מאחורי מסיכה. גם אם היו מנסים לעשות כן, הם היו נוחלים כישלון חרוץ בכך.

הן כילדים והן כבוגרים - הפסיכופתים (בעלי הפרעת האישיות האנטי-סוציאלית) מתקשים, אם בכלל, לקחת ו/או לקבל כל אחריות למעשיהם ולהתנהגותם הפוגענית. לרוב הם יאשימו את קורבנותיהם  ש"גרמו להם" לנהוג כפי שנהגו, או שיימצאו דרך יצירתית "להסביר", שמה שעלה בגורל הקרבנות נבע ישירות ממאפיינים ו"פגמים בהתנהגות" של אותם אומללים וכלל בלי כל קשר ומעל מצידם.

חשוב לציין כי האבחנה הראשונית בילדות (עד גיל 15), של הפרעת התנהגות - איננה עניין של מה-בכך והיא מתבצעת רק ע"י פסיכולוגים ופסיכיאטרים מומחים להתפתחות התנהגותית של ילדים ונוער. אבחנה שכזו מושגת, בין השאר, על בסיס תהליך מובנה שכולל, מעבר לסקירתם לעומק של הילדים, גם משוב מלא של הורים ומורים: גם מיומנותיהם השכליות והרגשיות של הורים ומורים נבדקים לעומקם. תהליך האבחון מושתת לרוב על שאלונים ומבדקים מובנים.

המאפיינים האלימים של הפרעת אישיות זו, מבדילים אותה ואת הסובלים ממנה משאר הפרעות האישיות והנזק לחברה בה הם חיים ופועלים לרוב גלוי. זה גם מה שמייחד הפרעת אישיות זו משאר המתעללים רגשית הסמויים - הנזקים והשלכות מעשיהם ברורים וגלויים לכל!

לכל מי שחיים עם בעלי הפרעת אישיות אנטי סוציאלית:

לחיות תחת קורת גג עם ילד/ה,  בן/ת זוג, אמא או אבא, בעלי הפרעת התנהגות/אישיות זו - מלווים

ברכבת-שדים-של-רגשות. תמהיל הזוי של פחדים וחששות, חמלה ורגשות אשם כבדים.

החדשות הרעות הן שטיפול איננו משיג החלמה, למרות שהוא מושתת על שילוב של טיפול תרופתי ושיחות עם מטפל/ת

המומחים בתחום. טיפול תרופתי ושיחות טיפול מסייעים במיתון התנהגותם ומקנים להם כלים ידידותיים יותר לעצמם,

לסביבה ולסובבים.

ברוב המקרים, הם מזיקים לעצמם ברמה דומה לנזקים ולפגיעות לחברה ולסביבה, בה הם חיים. וזה אכן קורע לב לראות

נפש אהובה עסוקה במרץ, בהרס עצמי... יחד עם זאת, אל תלקו את עצמכם במידה שאינכם מסוגלים ו/או החלטת להרחיקם מחייכם.

היו סלחנים כלפי עצמכם, עם כל הכאב והצער.

 

במידה שהמדובר בילד או בילדה שלכם, היו סובלניים. קחו אותם (ואת עצמכם) כן לטיפול - היו מודעים לכך שספק עצום אם יש בידיכם כלים להוביל אותם להרגע ולהרגיע. הסימפטומים/התופעות מחמירים מאמצע גיל העשרה (15-16) ועד לתחילת גילאי ה-20 ו"מיישרות קו" לאחר מכן.

כדאי ורצוי להרחיק חומרים רעילים, תרופות (מכול סוג) וחפצים חדים מהשג עיניהם וידיהם. לבנות להם סביבה מוגנת, הרבה מעל ל"נורמה".

במידה שאתם חוששים/חושדים שמי מהם (ילדים, נוער או מבוגרים) עשוי לנסות להתאבד - פנו טלפונית(!) בדחיפות לאיש/ת מקצוע בתחום טיפול הנפש. אין להשאירם ללא השגחה! אין להרים עליהם את הקול. אין לאיים. אין לשפוט.

העובדה שהפרעת התנהגות והפרעת אישיות אנטי-סוציאלית אינן מוגדרות כמחלת נפש - אין בה כדי לנחם או לסייע לאיש!

* החדשות הטובות (יחסית) הן, שלאחר גיל 45 ובאופן טבעי, התנהגותם ופוגענותם מתחילות להתמתן מאליו (רק שלא חולפות לגמרי מן העולם, עד יום מותם).

* ד"ר הרולד שיפמן

* רודני אלקלה

* דורותיאה

   פואנטה

מה בתמונות הרוצחים הסדרתיים:

*קשה לחשוד שהסבתא'לה,  דורותיאה פואנטה, מתחילת גיל הפנסיה שלה, הספיקה לרצוח 9 בני אדם, ביניהם את חברה לחיים, ולקבור 7 מהגופות בגינתה. היא ניהלה פנסיון וכל מי שהתלונן יותר מדי - קיבל מנת רעל. פואנטה המשיכה לקבל ולהשתמש בכספי הפנסיה של חברה לחיים (ונתפסה רק לאחר שהספיקה ליהנות מ- 87,000 הדולרים של כספיו).

 

*רודני אלקלה היה חביב הקהל והנשים בשעשועון טלוויזיוני דומה ל"הרווק". "לזכותו" נזקפו מעל ל-16 גופות נשים.

*ד"ר הרולד שיפמן שיכנע וסייע למטופליו "להתאבד"(210 איש ואישה), אבל רק לאחר שווידא שהם הורישו לו את מיטב כספם ורכושם. הוא נתפס לאחר שבתה של המטופלת האחרונה שקבר, פנתה לרשויות בגין הצוואה המוזרה של אמא שלה.

*

לתגובות , הגיגים ואנקדוטות

העתקה ו/או שכתוב למטרות שיווק ו/או פרסום - זו גניבה!

googleef0c864945215cce.html

   ©האתר למודעות ומידע על התעללות רגשית/מילולית סמויה